היום הכי קצר בשנה, הלילה הכי ארוך. מעתה האור יילך ויתחזק, עוד דקה ועוד דקה, נרוויח את היום בחזרה.

ילדה אוכלת מידי אמא על ספסל ירוק, מציצה בחצי עין למצלמה. התנוחה כנראה מבויימת ובאותו זמן חושפת יותר ממה שהתכוונה. אגס בשל ומקולף נופל לתוך פי הילדה, היא רוצה לבלוע, לא את האגס כי אם את אמא כולה לבלוע לתוכה. האם מביטה בהנאה, האגס מחבר ביניהן. הקפלים בחצאית נמתחים, הידיים נוגעות, לא נוגעות. מבט מופנה פנימה ומבט למצלמה, הלאה מהאינטימיות.