לפני כמה ימים כמעט הרגתי את עצמי, ובדרך כמעט לקחתי עימי את אהוביק. כמעט.

היה בוקר שלישי וקיבלתי טלפון מפתיע. פגישה שנדחתה כבר פעמיים נדחתה בשלישית. במקביל פתחתי את הגז ושכחתי לעשות את הדבר המתבקש וללחוץ על הכפתורצ'יק הזה שעושה פק ומדליק את הלהבה. דעתי הוסחה והחלטתי שהדבר הנכון יהיה להתקלח עכשיו. הגז נשאר פתוח והמים החלו לזרום.

לקחתי את הזמן עם המים והזרמים הקטנים שניקווים על העור, ובשיער. שטפתי פנים, צחצחתי שיניים ובכל הזמן הזה הגז זורם במרץ במטבח ובסלון.

כשיצאתי הדלקתי את התנור והכנסתי פרוסת לחם, לא הרגשתי את הגז דולק. עכשיו כשאני כותבת את זה נדמה לי שהריח עדיין כאן. אהוביק ישן בחדר שינה, בלתי מעורב בדרמה.

בעודי מתרוצצת בין התנור למקרר נתקפתי בחילה, כאילו נבלה גדולה נרקבת עכשיו בתנור. חשבתי שהריח בא מבחוץ, מהגג. לא חשבתי שהמוות בא לבקר בביתי. לקח לי עוד כמה דקות לגלות את הדליפה, ובכל שניה שחלפה ניצוץ קטן וקטן יותר יכלו להדליק את כל הדירה ולהעלות אותנו השמיימה, ליטרלי, לא בקטע דתי.

גיליתי וסגרתי את הדליפה, פתחתי את החלונות וניסיתי להעיר את אהוביק שלא ייחנק מתוך שינה. אהוביק ביקש לישון יותר מאשר לחיות. הכל נגמר בסדר, התנור לא הדליק את הניצוץ, הבערה לא התלקחה בגלל החמצן ששטף מהחלונות. היייתה הסחת דעת, היה גם מזל. מה שבטוח זה שלא מומלץ לשלב מקלחת וגז, בשום אופן.