בחיים לא פגשתי מישהי שמדברת כל כך הרבה כמו רותי השיננית. זה כנראה עוזר שהמטופלים שלה לא יכולים לענות חזרה, כך שאין שום אופציה שמישהו יעצור את זרם התודעה הזה. במשך חצי שעה היא מילאה את תפקיד החוקרת הקשוחה והשוטרת הטובה גם יחד, וניסתה להוציא ממני הודאה לגבי אבן שן. לא הודתי בכלום. אז מה אם מדי פעם (ביום) אני שוכחת לצחצח? הטלתי את האשם על מברשת השיניים.

רותי היא מסוג השינניות שגורמות לאנשים לא ללכת לשיננית. הרגשתי כאילו כל שכבת פלאק היא לוקחת כעלבון אישי. היא גם אמרה "פלאק" כאילו זה איזה סוג של פשע מאורגן. שלא נדבר על דלקת חניכיים. "למטופלים שלי אין דבר כזה דלקת חניכיים, שלך מדממות כל כך שבנק הדם יכול לשאוב מהן מנה". היא חפרה כל כך עמוק על השיניים הבלתי מטופלות שלי שהלכתי וקניתי שני סוגים של מברשות שינים וקיסמים מיוחדים מייד כשיצאתי משם. משהו בנחישות שלה בכל זאת נגע בי. אני חושבת שמעולם לא הסבירו לי בדיוק איך מצחצחים כראוי.

אחרי שיצאתי נתקפתי מיגרנה. היא לא עברה כל היום וכל הערב. לא אקמול פוקוס, לא קפאין, לא נורופן, לא עיסוי לסת, רקות, צידי אף, רווח בין הבוהן לאצבע. גם אם היא תעבור עד מחר, הראש עדיין יהיה בטראומה של יום שלם שעבר עליי איתה. זונה.

לאורך השוקיים שלי

הגודל של כל אחד
משתנה ביחס לשני

עוגיה שלי