לפני היום מעולם לא התפללתי שיירד גשם אבל הלוואי ויירד כבר. שהחול יפסיק למלא את ביתנו שליד הים. גרגרים קטנים חודרים גם דרך חלונות סגורים ודלתות זכוכית דקות. הכיסאות בחוץ עפים בסיבובים.

תופעות מזג האוויר הקיצוניות ביותר מתרחשות בימי רביעי, ביום שבו אני הולכת ללשכה להחתים אצבע במכונה האוטומטית. היום קראו לי לי לפגישה תקופתית אצל צבי של החתולים. לפני חודש הייתה זו הסופה האימתנית שהיכתה בשילוב בלתי הרמוני של גשם ורוח. מטריית הויקטורינוקס השוויצרית, שמיועדת לתנאי מזג אוויר קיצוניים במיוחד, התקפלה כמו דקל ברוח ואבדה לעולמים בין שאר גופות המטריות הפושטיות שנפחו את נשמתן באותו יום. אני זוכרת שהחלטתי ללכת ברגל על קפלן, נרטבתי כאילו טבלתי בשלולית והתחננתי לגט טקסי שעצר במקרה, שיסכים לקחת אותי לפני שאקפא. 

היום שוב קראו לי למעלה, בעיניים צורבות מגרגירים של חול ורוח. צבי של החתולים שאל אותי במה עבדתי. אמרתי לו שהייתי עורכת תוכן והוא שיחרר אותי באנחת רווחה כך שנחסך ממנו נאום ה"בטח שאני מחפשת, פשוט אין הרבה משרות כאלו" אפילו שאני נמנעת מעבודה כמו מאש. בינתיים הביטוח הלאומי מאפשר לי זמן לנוח ולעבוד על מיזם האינטרנט האופנתי, ללמוד פוטושופס, לטפל בעצמי ועוד.

שלושה שבועות עברו כבר מאז שאיבדתי את הלפטופ. כנראה שכחתי אותו על ספסל בשדרות נורדאו. בעבור דקה הבחנתי שהתיק הקומפקטי לא איתי ורצתי בחזרה. הוא כבר לא היה שם. בסופו של דבר הלכתי להגיש תלונה במשטרה, ועכשיו קיבלתי טלפון עם סקר שביעות רצון מהתלונה. אמרתי להם שלא חיכיתי הרבה ושהחוקר היה מאוד נחמד אבל הוא לא הצליח בשום אופן לרשום את המספר הסידורי של המחשב בלי שהאותיות והמספרים יתהפכו בגלל העברית. הוא גם כתב את התלונה במלא שגיאות כתיב. אולי אהיה עורכת במשטרת ישראל, אפילו שאני עורכת תוכן ולא עורכת לשון. הבחורה של השביעות רצון לא ידעה מה קרה עם התלונה שלי ובתחנת לב תל אביב אף פעם לא עונים בשירות לאזרח. אפילו אם מצאו את המחשב בפשיטה נועזת על מעוז חוטפי התיקים של שדרות נורדאו, אף אחד לא ימצא אותי עם המספר הסידורי המבולבל. מחר אסע לקחת את הלפטופ המשומש שקניתי במקומו. מישהו פה עובד על מערכת הפעלה של לינוקס?

אני צריכה עדכון למערכת ההפעלה הנפשית.