זה מרגיש כאילו בן משפחה מת.
לא סתם משפחה, משפחת כהנים,

אליה צירף אותי אהוביק' ואני הסכמתי
בעיקר בגללו וגם קצת בגללך

ההכנות שלי למותך לאונרד החלו לפני יותר משבועיים, כששמעתי את שיר הנושא מתוך אלבומך האחרון (בהחלט)

הנני, אתה כותב, יאללה גוד בוא נסגור את הבסטה
התחושה המיידית הייתה של כעס מציף. מה זאת אומרת זהו? הספיק לך?

אחד האנשים עם החיים הכי מעניינים שיכולים להיות וזהו, נמאס?
מה עם כל האנשים שהחיים שלהם זבל ועדיין נלחמים על כל נשימה, לא משנה אם זו נשימה בת שנה או בת שמונים?

"הוא עשה את שלו, זהו, צריך לתת לו ללכת" אמר אהוביק

הלילה, כשהוא בא אלי לספר לי שמתת, הייתי כמעט מוכנה

הרומן שלי עם המוזיקה של מר כהן התחיל בשנות התשעים. רגע לפני שפרש למנזר בודהיסטי הוציא את אלבום the future הקודר והנפלא. שלושה מהשירים בו כיכבו גם בפסקול הקאלט של "רוצחים מלידה". אז התוודעתי לאחור למוסיקה שתמיד הכרתי, רק לא תמיד ידעתי שהייתה שלו.

לפי כמעט עשור היה כאן לרגע במסע הופעות, ונתן את ההופעה הכי טובה שהייתי בה מימיי. הוא הגיע נושא מתנות, לתת את המיטב שלו מבלי להתבייש להיות רגשני או מצחיק או מבוגר. הוא הגיע עם ענוה, לשעשע את קהלו במקום לצפות שהקהל יסגוד לו. מתוך הכבוד ההדדי קמה מערכת יחסים חד פעמית של אהבה ללא תנאים. הסאונד היה כה נפלא ונגניו כה מוכשרים, הוא הודה לכל אחד מהם באופן כה ממיס לב, כינה אותם "נסיך הדיוק" ו"קול אלוהי". קולו המחוספס והצלול לפרקים, בשיר ובדברי קישור, מהדהד לי עד היום מאלבום ההופעה live in london. אחד מאלבומי ההופעה הטובים בכל הזמנים.

עבורי הייתה זו חוויה דתית. תפילה המונית לאל יהודי חילוני. ראיתי את אבא שלי מזיל דמעה ומתרגש כל כך. חשתי את כל החברים שלי שהיו בקהל, מפוזרים בין היציאים וחיים איתי בלב.

שיר לזכרך סבא כהן

כזה שיעזור לי לשחרר אותך

משום מה תמיד קוויתי שאהיה בעוד הופעה שלך

אני רוצה שנקרא לבן או לבת שלנו לני.
כן, אני בהריון, בחודש רביעי.
כמו שאמרת: בכל דבר יש סדק, כך האור יכול להתגנב פנימה.