אהבה,איזה מן מילה גדולה זאת.
מילה גדולה שאנשים ססים להשתמש בה,אך לא כולם יכולים להשתמש בה.
אפילו לא בכל מהלך חייהם.
זו מילה שסביבה חלו מחקרים,ישנם מאמרים,תוכניות טלוויזיה,ספרים,שירים,פסיכולוגיה שלמה ואנשים מסוממים ומדוכאים בגללה המילה הזאת.
לכן איני חושבת שהיו עושים ממנה כזה עניין אם בכזאת קלות אפשר לשכוח.
זה רגש מאוד חזק,הוא הרי חייב להיות חזק,כמעט החזק בכל הרגשות.
לכן,כיצד אפשר להתגבר בקלות על רגש כה חזק?
כנראה שישנם אנשים שהשיא הריגשי שלהם הוא רגשות עזים אך עדיין לא "אהבה" הרגש העצום הזה.
כי אם ישנם אנשים שקוראים לעצמם אוהבים,אך לא מסכימים לחלוק,להתפשר,לוותר,לתת,לכאוב,להסתכן,פוגעים והכי הרבה,מתגברים במהירות כזאת שכאילו מעולם אותה אהבה לא נבראה,כנראה שהיא באמת מעולם לא נבראה.
ולמה אהבה היא רגש כזה עצום?
כי היא מכילה בתוכו את כל שלל הרגשות,שמחה,עצב,התרגשות,פחד,אכזבה וכו'...
באהבה גדולה ואמיתית,כל תאי הגוף שלנו מוצפים באותה אהבה, כל תא ותא מאוהב,אפילו המוח מסומם מרב אהבה.
ו"רחוק מהעין רחוק מהלב" פתאום נעשה משפט נכון ברגע שנפרדים? עם רגש כזה עצום? לא נראה לי. לא בזמן כזה קצר.
אני יודעת שעוצמות האהבה הן שונות ומשונות,אבל כולן משאירות חותם בלב, על כולן קשה להתגבר ולהעבור הלאה,לפחות מספר חודשים.
ובגלל שהמערך הריגשי של בני האדם הוא שונה ישנם אנשים שהמערך הריגשי שלהם כל כך נמוך שהשיא שלהם בחיים לא יגיע לאהבה,זה יהיה אהבה בשבילם,כי זה השיא שלהם אבל לא אהבה לפי הקריטריונים הכלליים של אהבה המדוברת בעולם כולו.
אז עד אתמול זה מה שחשבתי עליך, שכנראה אתה לא מסוגל לאהוב,אולי אתה לא בוגר מספיק רגישית ונפשית ולכן אתה לא בשל להרגיש את התחושות האלה.
אחרת,לא היית שוכח בכזאת קלות. אחרי שלושה שבועות מהרגע שנפרדנו שבו בכית לי ואמרת שאתה אוהב אותי הכי בכל העולם כולו,הגלגל התהפך ואמרת שאתה לא מרגיש כלום,שאכפת לך ממני כבנאדם,וזהו.
וכך חייתי במחשבה,שמסתבר שהדבר שפחדתי ממנו מכל,שאני יהיה עוד אחת-התגשם.
אני עוד אהבה בשבילך,אהבה שחלפה כלא הייתה והיא רק זיכרון של העבר.
חייתי במחשבה הזאת שאכלה אותי מבפנים,הרגשתי כאילו הכל היה מבוזבז,למה להשקיע את הנשמה כשבנאדם לא מעריך אפילו אחוז קטן מזה?
עברו שבעה חודשים מאז הפרידה ואני עדיין מרגישה המון ואולי אף מאוהבת,ואתה לא מרגיש כלום-אדישות מוחלטת.
כך חשבתי.
ואז אתמול אתה בא אליי ואומר לי כמה אני חשובה לך,שדיברת עם חברה שלך שעה שלמה רק עליי.
שאת כולן אתה משווה אליי.
התחלת לומר כמה שאני מושלמת,נדירה ושאין כמעט אף אחד שהוא מספיק טוב בשבילי.
בהתחלה אמרת שאתה לא רוצה אותי ולא מבין מדוע,בהמשך הבנת שאתה פשוט פוחד,פוחד לשנוא את עצמך ופוחד לפגוע בי שוב.
והכי,פתאום אמרת שאתה מבין עד כמה אני מיוחדת שאתה מפחד ממני כי אתה מרגיש אפס לידי.
הודת שיש לך רגשות אליי,ראיתי אותם גם בעיניים שלך,אני גם ידעתי שראיתי אותם פעם קודמת, אבל הפחד,הרגש שמשתק הכל,שיתק אותך לגבי,שיתק את הרגשות שלך כלפי.
ובזמן שיכרות ושיחה כנה הכל התפרץ,אמרת שאתה עדיין חושב עליי ושבזמן סקס עם החברה הקודמת חשבת עליי,כמה שאיתי הכל היה הרבה יותר כייף.
אמרת שאם לא הייתה לך את החברה העכשווית "טלטול" היית מנסה איתי עכשיו,אבל יש לך רגשות אליה ואתה מרגיש שאתה מתאהב בה.
אמרתי לך שאני רוצה לנשק אותך,אמרת שאתה מת לנשק אותי ולאנוס אותי,אבל אתה לא חוזר על טעויות ואתה לא תבגוד שוב.
אתה ניסית להיות מאוד הוגן כלפי "טלטול" שלך וכל הזמן דיברת עליה.
אבל האם,נראה לך הגיוני שיש לך חברה שאתה מתאהב בה ואתה מדבר כך אל מישהי אחרת?
כמו שלמשל שאלתי אותך אם אתה לחוץ לחזור למסיבה או מצידך להישאר פה איתי עוד יומיים,אמרת שמצידך להישאר רק אני ואתה לעד.
נראה לי,ואני מקווה שאני לא טועה שברגע שאני ואתה התחלנו והיינו שבועיים,כבר הבנת את הייחוד של בכימיה המטורפת שלנו,כי כימיה כזאת הרגשתי מהשניה הראשונה.
וכשכהיינו שבועיים אתה לא הייתה מדבר כך אל מאיה,לא מתוך כבוד אליי,אלא כי באמת לא הרגשת כך.
כשהיית איתי,רק שבועיים,אני הייתי הכל בשבילך,הכל.
גם אם אנג'לינה ג'ולי הייתה באה אליך זה לא היה מעניין אותך ולא היית מדבר אליה,כי פשוט לא היית מרגיש ככה.
אז עצם העובדה שאתה מרגיש כאלה רגשות עזים אל מישהי ומצליח גם להרגיש אליי ולרצות אותי,לא נראה לך קצת לקוי בקשר שלכם?
לא שאני פוסלת שאתה יכול להרגיש אליה,כי אתה בהחלט יכול,אבל בחיים לא ברמות שהרגשת אליי,בגלל שאתה עדיין מרגיש אליי והלב שלך לא פנוי ונקי למישהי אחרת,אתה עדיין רוצה אותי ומתעניין בי.
אז נכון שאני מבינה אותך שאתה רוצה לנסות משהו אחר,כי אם תזרוק אותה עכשיו ותלך אליי,תמיד יישאר לך הספק.
אבל אני מקווה,ומאמינה שזה לא יילך.
ואז נחזור להיות אני ואתה,לראות מה יכול לצאת מהקשר הזה שנגמר רק כי רצינו לבד ולא כי היה רע או כי נגמרה האהבה,
אז לראות איך יהיה הקשר עכשיו,אחרי שקיבלנו את הלבד.
ואולי אני סתם משלה את עצמי והאלכוהול יצא מהדם שלך,והפחד יחזור לכבוש אותך ותשוב לא להרגיש את הרגשות אליי ותהיה שוב אדיש ומאוהב בטלטול החברה החדשה.
כי אולי אתה כן בין האנשים האלה שמילה "אהבה" גדולה מכדי שתוכל להכיל ולהרגיש אותה,
במלוא מובן המילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
