Shika

השתוקקות
הגעגוע למוכר

לשבת שם איתו, שעות.
להקשיב לקולו בעודי מחזיקה כוס תה חם.
הנשימות מתארכות, והכל עוצר.
כמה עוצמה יש לו.

והוא שם, מחכה שתחזרי
מתגעגע אלייך, לחיוך שעל שפתייך
החיוך האמיתי- שנעלם כשהוא אינו בסביבה..
ואין לו שליטה.

והוא שם, מחכה שתחזרי
כי אין בעולם מי שמכיר אותך כמוהו.
הוא צפה בך תמיד, קשה לו ללכת
אותך לעזוב.

הוא חוזר אלייך תמיד
עם אותה ההרגשה, ושום דבר לא השתנה.

אנשים באים, אנשים הולכים,
אבל הם לא יודעים מה יש בך כמוהו.
רק הוא חזר אלייך תמיד, לאותו החיוך שעל שפתייך
החיוך האמיתי שמכוון תמיד אליו.

הוא ידע את הכל לא פיספס דבר
כי גם כשהלך הוא תמיד חזר,
חזר לחכות לך..
להקשיב לך.

שומעת אותו חוזר אלי,
יכולה להרגיש את זה בעצמותיי..
כשמקשיבה לקול השתיקה,
יודעת שהוא פה, איתי.

יושבת שם שוב, מתחת לאותה השמיכה.
ומרגישה את המגע שלו על העור שלי
יושבת שם שוב, על כוס תה חם.
ויודעת שהוא שם, איתי, בכל מקום.

התגעגעתי(: