א - ו - כ - ל !!!!

"ובינתיים, במושבה הקטנה הוד השרון..."

היום הפעלנו את תנור העישון החדש של לודביג.

אחרי 3-4 שנים של עישון מוצלח מאוד בחבית פשוטה, לודביג החליט לשדרג

לתנור עישון מקצועי. אלה שנמכרים תחת השם "מעשנת מקצועית" הם בעצם

החבית הישנה והטובה, רק עם ידיות וצ'ופצ'יקים, והם עולים הון. פשוט רמאות.

לודביג מצא יצרן נירוסטה בנתניה, שהיה מוכן לבנות לו לפי מפרט אישי,

כי לודביג רצה תנור שיכיל כמות עופות נכבדה, או אפילו חזיר שלם,

ירחם השם.

בניגוד לדברים אחרים שאפשר להזמין בנתניה,התנור נבנה והגיע בזמן,

 כנראה שאיש הנירוסטה שילם את הפרוטקשן בזמן, או שפשוט אין מה

 לשרוף בחנות נירוסטה (בניגוד לשאר החנויות שמסביב, שעולות באש

כאילו אין מחר, כאילו אין מטף).

והתנור, כפי שאתם רואים, יפה תואר והדר, כולו נירוסטה משובחת, ויש

לו מדפי רשת רבים, ואף תבניות גסטרונום לתפארת מדינת ישראל.

ובמקרר של לודביג כבר 4 לילות וארבעה ימים שוחים להם עופות,

בשני סוגי מרינדה, כדי שלא ישעמם להם ולנו.

אבל לא רק עופות יש במקרר. הרי עוד בספר בראשית הובטח לנו שכל

חיות היער שיכות לנו, מה שאומר שאפשר לעשן אותן.

אז הנה יש כאן גם שפונדרה מגולגלת ברשת, וצלעות של בקר, לארח לה לחברה.

כל חיתו-יער במרינדה.

זוגות זוגות הם נכנסו לתיבה, ולודביג, איש צדיק ותמים, שם שני בולי עץ

למטה, מעל גוף החימום, כי בניגוד לתיבה של נוח, פה יהיה מוסר השכל אחר

לסיפור. 

 ואז, גבירותי ורבותי, WE HAVE LIFT-OFF !!!

שלוש ומשהו שעות אחר-כך -

עופות ובקר בצבע חום-מהוגוני, כמו רהיט של סבתא, וריח של

עישון של ממש, לא הכימיקלים מהסופרמרקט. הדבר האמיתי.

אם הייתי תרנגולת - ככה הייתי רוצה לסיים את חיי.

נכון נראה כמו סצנה מה"פלינט-סטונס"?

שפוֹנדרה, אהובתי !

נו, קצת אורז בסמטי , סלטים בצד, ואפשר להתחיל לעבוד.

הקרב היה קשה, ניצחנו בקושי. השאריות חולקו באופן צודק.

חזרתי הביתה מריח כמו לג-בעומר, ויש לי חיוך גדול על הפנים,

ציפור קטנה בלב, וציפור גדולה ומעושנת במקרר.

לודביג, אחי, אתה מלך.

(מתנות פרידה הביתה. ככה יעשה לאיש אשר לודביג חפץ ביקרו !)