הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

1. זה התחיל בשני חלומות רחוקים זה מזה, כשהרגש השלט בהם הוא תחושת ההחמצה בלרצות אשה שלא רוצה אותי בחזרה, את האשה, את זאת שהכל כ"כ נכון בה ואיתה ואצלה וביחד, שלא צץ לו שום שמץ של פחד מפני מחשבות של אנשים אחרים. היא היתה נהדרת, והיא חמקה מהחיים שלי די מהר. בחלומות שלי היא לבשה צורה אחרת ורק אחרי החלום השני הבנתי שאני משחזרת את התסכול שברצייה ובדחייה. לא היה מקום בחלום הזה לאף גבר. זה מילא את הכל.

2. יום אחרי חלמתי על הראשון שלי. חלום מעוגן במסגרת בדיונית של לימודים שרשמתי את עצמי אליה במצב REM כנראה, בגלל החור שנפער לי אחרי 4 שנות תואר. בלילות אני לומדת ומגיעה לשיעורים וחרדה לשיעורים שלא הייתי בהם ומגלה חורים מסתוריים במערכת שלי (למשל - לא הייתי באף שיעור מתמטיקה, איך לא שמתי לב שאני לומדת מתמטיקה).

בראשון שלי התאהבתי בכיתה ה'. הוא הגיע מעיר אחרת וישב לידי בכיתה. הוא הזכיר לי את אבא שלי. כמה שנים טובות אחרי זה הוא היה הנשיקה הראשונה שלי וכד'. הייתי אומרת שעד היום אנחנו בקשר אבל, כבר יותר מחצי שנה שלא דיברנו. בפעם האחרונה שנפגשנו דרשתי הסבר למה שגורם לנו למצוא אחד את השני שוב ושוב אחרי 10 שנים, וקבעתי שדי, אנחנו גדולים וצריך להחליט מה קורה ולא להמשיך ככה. חוץ מהודעת "מה נשמע?" שקיבלתי ממנו כמה חודשים אחרי והתעלמתי, הוא נקבר לחלוטין בחיים משלו.

אז חלמתי. חלמתי שאני וזוגי הנוכחי יושבים ביחד בכיתה, ישבנו יחד בכיתה לפני 10 שנים, זה הגיוני. בסוף הלכתי עם הראשון הביתה, והרגשתי איום ונורא, טמאה ובוגדנית. אחד מהחלומות (המעטים אמנם) שבהם אני קרובה לגבר שהוא לא הוא ומרגישה נורא בגלל זה.

3. ישנתי היום בין 18 ל22. חלמתי על האקסולוגי. זה שהתאהבתי בו בסוף התיכון, שעזב אותי כשהתגייס ושחשבתי שאמות מדיכאון בלעדיו (כן, דרמטי עד כדי כך).

שכבנו על מיטה וראינו טלוויזיה. הרגשתי אותו מסתכל עלי בזווית העין והרגשתי טוב.

בדרך אל הנשיקה חשבתי לי שאני פנויה, וכך אני יכולה לעשות את זה, אבל - האם יש בזה טעם, זה הרגיש לי ריק בספקטרום עתידי ואני לא בטוחה אם היתה לו חברה בחלום אבל משהו היה סבוך ומציאותי אצלו.

בתנועת שלט הוא הרים את המיטה מעל כל הסביבה (מתכווננת?).

זה הרגיש טוב. זה הרגיש כמותו הישן, במס' אחוזים אולי אבל הרבה יותר מאשר הרגשתי שנים.

הרגשתי וזכרתי את תחושת עור הפנים שלו, הזיפים, המרקם.

ואז התעוררתי.

מחוייכת. תוהה.

איך זה שעכשיו, כשאני פחות ספייסט אאוט ממקודם, ורואה את הזוגיות שלי הרבה יותר מפעם, אני חולמת ויודעת בבטחה שאני פנויה? אולי הרצון שלא העזתי לבטא להיות פנויה. אולי הרצון שלא העזתי לבטא להיות פנויה ולנשק אותו שוב. נראה שהוא חסר לי יותר משהוא לעולם ידע (ולרוב גם אני).