הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

(ציטוט גנוב מהפוסט הזה- http://israblog.co.il/tblogread.asp?blog=11491&blogcode=1180231 שהוא פוסט לא רע בכלל לכל המעוניינים)

עכשיו, אני תוהה. אני באמת שם למטה כדי לתפוס את עצמי? טכנית מספיק להאמין לכל אחת מהאופציות כדי להתחיל לגלגל שרשרת תוצאות.

אם אני אאמין שאני אכן מחכה לי למטה, אני אכן אחכה לי למטה, באופן קונסטרוקטיבי רעיוני. והקונסטרוקציה הזו עצמה- דימוי של עצמי מחכה לי למטה בזרועות פתוחות ומוכנה לשמש לעצמי כאם לצורך העניין והמצב, להרגיע ולתקן, ובעצם- לחזור לעצמי אחרי כל הבלאגן, מאוד מאוד ירגיע אותי ובטח יאיץ את כל העניין לכיוון יותר רגוע.

אם אני אבחר להטיל ספק בכל העניין- נו אז באותה מידה יכול להשפיע הדימוי המחשבתי על זה.

אני מניחה שמה שעובר עלי זה לוקסוס לעשירים.

אני יכולה לומר לעצמי שאין תהום- ולהפסיק ליפול.

אני רק לא מספיק טובה בזה עדיין.

וחוץ מזה-

יש לנו את הדרכים שלנו לצאת מכל מני מצבים, דרכים לא הגיוניות למראה אך לוגיות להפליא.

יהיה בסדר.