הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

הלפני התקשר שוב. נעלם לאיזה שבוע. לפני כמה זמן נפגשנו והיה מיותר קצת, ואחרי רמיזה מינית מיותרת בטלפון נקרע החוט האחרון ונמאס לי. רצה לצאת ולא עניתי לו.

אני והוא יוצאים לשתות, אני אלבש את המגפיים האדומים שלי ואקווה שלא שלא ירד עלי גשם.

עברתי על מודעות דרושים היום. שום דבר מיוחד, אבל כמה אפשרויות לשליחת קו"ח. אפשרויות של בינתיים. עד שיתאפשר לי להיות הפרילנסרית שאני רוצה להיות. תכנית החומש שלי מתערערת קצת מסדרי העדיפויות שלה, ואני קצת לא יודעת, אבל אני מניחה שבקרוב אדע. רק כמה החלטות חשובות בדרך. עריכה או גרפיקה? גם וגם? מאיפה אני אמצא כסף לגם וגם וגם אשלם שכר דירה? אני הולכת לחיות בבית עד גיל 30. בשביל מה הייתי צריכה את התואר המטופש שעשיתי ובמה הוא הואיל לי בחיים חוץ מלהווכח במה שחשדתי כל החיים שלי-  שאני ממש לא רוצה להיות עו"ד.

אני מאיירת כל הזמן, מאיירת ועובדת על מיני-מיצגים דיגיטליים. זה נחמד. לא בא לי לעשות הרבה חוץ מזה, וכשאני רואה עבודות של אנשים שלמדו ועושים את זה הרבה יותר טוב ממני אני נמקה בתוך עצמי ובטוחה שאני אף פעם לא אצליח להשתוות, ובטח שלא לחשוב על משהו מקורי.

אני הולכת להתקלח, אח"כ לנשום קצת אוויר של חורף, ומקווה שזה יהיה לילה נעים. גם לכם.