הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם
|
כינוי:
מִיקַה רוֹבּ בת: 46
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2003
 אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווו-ף
אוח אלוהים
הכל כ"כ מוזר.
אני מחכה כבר 5 דקות על הקו כדי לקבוע תור לרופא משפחה שלי. שיאשר לי את המרשם לפרוזק. מקומי בתור:11, זמן המתנה ממוצע: 2 דקות, 48 שניות. התחלתי במקום 34. מצבי טוב.
רק לקבוע תור, ג'יזס.
מה אנשים כ"כ פעילים בבוקר??? מתקשרים 50 אנשים במקביל לקבוע תור לרופא? מה העניינים? המצב במשק משפיע על רמת ההיפוכונדריה? יש איזה נגיף משתולל (מלבד השגעון שלי?)?
אני מקום שלישי, 45 שניות ממענה. הוריי!
מקווה שהרופא בארץ, שיתנו לי תור...
כן, כמובן שהוא לא יכול לקבל אותי מלבד בשעה וחצי הקרובות וכל השבוע הוא לא יהיה.. והוא מרחק נסיעה מהבית שלי לפחות.. פשוט נהדר. הוא הרגיע אותי לפחות שכל רופא יכול לתת לי מרשם, ושאם תהיה בעיה הוא ישאיר לי מרשם בסניף הרחוק אם רק אפקסס לו את המרשם. זמן טוב לבדוק אם הפקס בבית עובד...... *בודקת*
עובד, נשלח. מחר אלך לחפש איזה רופא פה ליד הבית שיוציא לי מרשם.
טוב, נרגעתי קצת.
השפיות שלי, איפה השפיות שלי?????
התקופה האחרונה הוכיחה לי שעל הקרקע אני לא נמצאת.
או אולי נמצאת הרבה יותר מרוב האנשים-
שתי האפשריות מספיקות להוציא אדם מדעתו.
הרגשות שלי מפוזרים על חצי פלנטה.
שאר העולם מתנהג כרגיל.
אני נשמעת לא שפויה לחלוטין, ברור לי.
אני אדליק סיגריה ואקווה שזה, אולי ירגיע אותי.
ואשמיע את black star של רדיוהד כי אני עדיין בחלוק שלי, ועדיין אפופת רוחות וכבר כמעט צהריים ואולי יהיה לי משהו להאשים.
שמתי בריפיט.
איבדתי את השרשרת שיעל קנתה לי בגיל 18. הייתי איתה בחו"ל, הייתי איתה היום, התקלחתי ופתאום היא לא פה. אני היסטרית כמובן.
מחפשת, הכל פה הפוך, אני לא מוצאת. כשאני עייפה ועצבנית ומבולבלת אני נעשית אובססיבית.
שרשרת אחרת, שיהיה.
אחת נדמה לי שהשארתי אצל איקרוס, עם פרחים אדומים מעץ.
אני צריכה להרגע קצת.
לנשום.
ללכת לעבודה.
לעבוד, לחזור הביתה. לנוח. להרגע.
מה עובר עלי?
מה זאת ההיסטריה הזאת?
נרגעתי קצת קצת.
הרופא התקשר, הכין לי מרשם, אני אסע לקחת אותו בימים הקרובים. אני רגועה יחסית לפחות מזה.
טוב, חייבת לצאת לעבודה ואין לי כח לזוז.
מקווה שאעזור בדרך.
יום טוב לי (אני צריכה את זה) ויום טוב לכולכם (כולכם?)
חיבוק
רצפת החדר שלי, אחרי שניתצתי עליה מאפרה בטעות וניסיתי לתעד. לא נסיון מוצלח, אבל... אני אוהבת את הטשטושים האלה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
