הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם
|
כינוי:
מִיקַה רוֹבּ בת: 46
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2003
בעבודה...........
יום שני ברציפות שהגעתי לעבודה בבוקר! כל הכבוד לי.
כמובן שהגעתי אחרי מעט שינה, ואני לא מפוקסת, ולא עשיתי כל היום כלום חוץ מלהתעסק בשלי על המחשב, שאלו אותי אם יצאתי לפנסיה שאני רק עונה למיילים שלי כל היום.
(היי, הם אמרו לי לבוא בבוקר, לא שאני אצטרך לעבוד בבוקר!)
חוץ מזה אני שומעת KID A, מעשנת, שותה ספרייט ואכלתי מקודם נודלס די מגעילים מלמון גראס. לא סיימתי ואת השאר נתתי לחתולים שגרים על אדן החלון של המשרד שלי. ראיתי אחד מהם אוכל חתיכת כרוב. כנראה שהם מעריכים את זה יותר ממני.
עייפה.. אבל מרוצה בסה"כ. המרשם לכדורים הסתדר ואני אקבל אותו בערב, לא הייתי צריכה לנסוע להביא אותו אפילו, אז אני מסודרת. הרופא משפחה קצת דואג לי וביקש שאני אקפוץ לבקרו. אני מאוד מחבבת אותו.
הצלחתי למצוא רופא משפחה, גניקולוגית ופסיכיאטר ממש ממש טובים, (לא משימה קלה) ואני מרוצה.
אוי אני מפוצצת מהנודלס האלה. לא אוכלת שם יותר.
אוכל צמחוני זאת בעיה באוניברסיטה. לא נורא לא נורא. עוד סיגריה והכל יבוא על מקומו בשלום.
אני מרגישה טוב.
מזמן לא הרגשתי ממש טוב. אני שמחה, אני חושבת.
לוקחת דברים יותר בקלות, וזה כיף.
טוב... הבוסית שלי דוחקת בי ואני צריכה להתחיל להזיז את עצמי.. במיוחד אם אני רוצה עוד שיהיה לי זמן איכות פנוי היום (גילמור! או יה!) ולהשלים שעות שינה.
אחה"צ נעימים לכולם,
*פוף*
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
