שוב להתרחק
לברוח- או שמה לסגת- או שמה פשוט להשאר במקום.
העגמומיות הישנה מכה בי כמו נחשול
ערימת מטלות ואני יושבת
גופי ערימת איברים
מושכת מטה
נטולת יכולת להתנגד לכח המשיכה היום
הצלילים של פעם מקיפים את החדר
ואי הסובלנות הנושנה
איברים רפויים
להתכרבל ולישון
להשאיר את העולם בחוץ
לא רוצה דבר
שיחדור פנימה
שקט בטוח בעצמו
ואתם אל תפנו אצבעות מאשימות
אני רק מנסה
לשרוד
המון תכניות היו לי להיום, קמתי, והכל היה בבלאגן. לקחתי את הכדורים שלי (שוב העלאת מינונים) והכל נשאר בבלאגן. אני אוכלת, שזה כשלעצמו הישג לא רע כשמדובר בתיאבון שלי, אני אעשן עוד סיגריה עם הסויה-בננה החביבה עלי ואני נכנסת למיטה לקרוא עד שאני ארדם, או עד שישתנה לי המצב רוח, או עד שמשהו טוב אחר יקרה.
לא יצאתי מהבית כל היום.
כנראה שמחר אני ונטלי באמת ניסע לים המלח- אוהל ושקי שינה.
השקט הזה- לא יזיק לי.
אבק קרא את השירים שכתבתי בסופ"ש ביוון והתפעם. אמר שהבשלתי- אמרתי שהיה לי חופש, שלא טוב לי בת"א עכשיו.
אני הולכת למלא את הכוס בבננה, להדליק סיגריה.. לקרוא. (אגב, שומעת דוג-מאן-סטאר של סוויד, פתאום בא לי החשק לthe 2 of us)
ערב טוב לכולם..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
