כן, כן, יצאתי מהבית.
ראיתי שלושה אנשים- אחד בענייני עבודה- העיתון. נפגשתי עם העורך הקודם והיתה לנו פגישה מאוד פרודוקטיבית ואני סוף סוף יכולה להתחיל לעבוד בכיוון. מחר אני אפגוש את ג'יני- הסגנית עורכת שלי ונתחיל לתקתק.
אח"כ קפצתי לוורבלי, שמסתבר שמפרכס משפעת קשה כבר כמה ימים, והעמסתי אותו בויטמינים שכולי תקווה שישפרו את מצבו.
אח"כ נסעתי לנטלי והייתי אצלה עד לפני שעה.
הספקתי די הרבה יחסית לעובדה שהתעוררתי בארבע בצהריים חצי מעולפת.
הבטחתי לרול, החבר השוודי שלי מצלמת ווב ליומולדת. יש לו אוטוטו וזה בתכלס נורא זול והדמי משלוח לשוודיה גם לא נורא, ואמרתי שבעצם זאת מתנה לשנינו. הרי נוכל לתקשר ויזואלית סוף סוף אחרי 5 שנים של פונטים. מקווה שזה יצא לפועל.
אני עייפה..
מותשת.
התרוצצתי מ9 בערב עד עכשיו, ומחר יום עמוס לפני.
אני צריכה להפגש עם ג'יני ואז נטלי צריכה עזרה עם המערכת ואני רוצה כבר להספיק לצבוע את השיער- קניתי שטיפה ג'ינג'ית ורק אלוהים יודע איך זה יצא, ואני צריכה לקפוץ לקופ"ח לעשות בדיקות דם ולקבל החזרים על הפסיכיאטר, ולקפוץ לבנק לקחת את הויזה שלי כבר- אם כי אני לא יודעת אם זה יצא מחר. די בטוח שלא.
וביום שלישי ורביעי אני עובדת, וביום חמישי נוסעת לירושלים לדירה החדשה של נטלי, וחוזרת בשישי, ובשבת אני ובו דיברנו על ארוחת חזרה ללימודים, בישולים וכאלה ואין לי מושג אם זה יצא לפועל ועכשיו אני בכלל נזכרת שלא דיברתי עם ליין כפי שהבטחתי ואני רוצה בכלל לגייס אותה להמשיך לכתוב בעיתון.
ורציתי להספיק גם לבקר את מישל בחיפה לפני תחילת הלימודים וזה בטח לא יצא.. אולי בשישי.. אולי אני אסע מירושלים ישר לחיפה? ומתי אני אחזור? יום שבת במונית שירות? יש אופציה. אני אדבר איתה. לא ראיתי אותה כבר איזה שנתיים לפחות. אולי שלוש? טירוף.
אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו.
היתה לי פגישה טובה אצל השרינק בשבוע שעבר, לא זוכרת אם כתבתי.
אני מרגישה בסדר. עוד מפוזרת ולא מספיקה לעשות רבע ממה שהייתי רוצה, אבל לפחות יש לי רצון לפעלתנות.
אני משתדלת גם כל יום לקרוא קצת לפני השינה, לא משנה באיזה שעה אני הולכת לישון, לפחות כמה עמודים.
יש לי מה לכתוב אבל אין לי כח........
אני הולכת לישון, בהרגשה טובה לפחות.
יום טוב לכולם!
אני