אני לוקחת רגע להרגע.
הדד ליין של העיתון נזיל, ותלוי ברובו בנו, ללא הכתבה מלמעלה, וזה נותן לי קצת זמן להרגע, לעשות את הדברים בדרך שלי, ובמקצועיות. כמובן שהכוונה לכמה שיותר מהר כדי שנספיק עוד גליון הסמסטר. אבל זה נותן אוויר לנשימה.
אני מרגישה יותר טוב.
אני מרגישה יותר רגועה והעניינים באיזשהו סדר הגיוני.
האמונה במקומה.
כמה עניינים שאינם קשורים אלי אמורים להגיע לכדי מסקנות בקרוב, וישפיעו על אופן פעילותי בהמשך.
אני לא מספיקה הכל.
אני לא מוטרדת מאוד בגלל זה.
אני תשושה בצורה קצת יוצאת דופן לאחרונה, אני מרגישה קצת חולה, ואני תוהה למה.
אולי זה דבר לדבר איתו היום עם הפסיכיאטר שלי, אולי זה דבר שאני צריכה לברר בעצמי.
יש לי את האינטואיציות הלא מילוליות שלי לגבי זה, אבל בכ"ז- תקופה שאמורה להיות טובה, העניינים מתקדמים לכיוונים שרציתי- יש בי כח להגשים את החלומות שלי, לפעול בעקבות ליבי ונפשי- הכל אמור להיות יותר טוב.
אולי הצום הארוך מדי מויטמינים לקראת הבדיקות דם- שהביא אותי למצב של חוסר ברזל מזעזע, הוא הוא הסיבה.
חומצה פולית לא בדקו לי, האידיוטים, וזה חשוב.
אני הולכת לספריה,
אנא אחלו לי התאוששות קלה מהחולשה הזאת, והצלחה.. הרבה הצלחה.
נשיקות,
אני