אקסי האהוב, הגיע היום, החנה את האמבולנס ליד הבית, ביקש שארד ונתן לי דיסק- עליו מוקלטת הסקיצה הראשונית לשיר שהוא כתב עלינו, פעם, כשעוד היינו ביחד, והועבר לזמר מתחיל שאהב והלחין ויכניס לתקליטו השני. שם השיר- "ביום בו התאהבנו שוב"
וחיפשתי קישור לשיר בבמה חדשה אבל הוא לא פרסם אותו שם, אז יצאתם בהפסד.
בקיצור- שיר מרגש ונהדר בביצוע מרגש ונהדר.
בכיתי, בכי רציני - מהצליל הראשון והרבה אחרי האחרון, בשעה 22 בלילה בעודי יוצאת מהאוניברסיטה.
המינוס היחיד- הזמר חושב להפכו לשיר אהבה הומוסקסואלי. לכן- ביקשתי את האקס שיקליטו לי את גרסת המקור לפני שאני הופכת לבחור על גלי האתר.
ואכן, האקס לא איכזב, ורצה שתשאר לנו מזכרת, מהמקור, לפני הטרנספורמציה המינית.
הוא אומר שהחברה החדשה שלו - קשה לה להתמודד עם השיר הזה. אחרי ששמעתי את הביצוע הבנתי למה.
שתקפוץ לי. אני אוהבת אותו ומאחלת לו רק אושר לרוב ואם היא לא יכולה לקלוט את זה כי היא ילדותית או קטנונית או חסרת בטחון- אני לא יכולה לעזור לה.
אני את שלי עשיתי. אנחנו כבר לא בקשר כדי לא לפגוע בה. אז ראבאק- לגלגל את העבר לאחור ולמחות את השנתיים שהיו לי איתו- אני לא יכולה ולא רוצה לעשות. וגם הוא לא.
שתקפוץ- שתתמודד.
אני אומרת את הכל בהסתייגות כמובן- אני מבינה אותה.
זה מאיים ואני בעצמי הרי קנאית לא קטנה לעיתים.
אבל ראבאק.
זה מה שיש לי להגיד.
עכשיו אני פונה לערוך קצת,
אז שיהיה לכולכם לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
