הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

מתעוררת במצב רוח טוב.

והיום - בכלל- אני שפויה מאי פעם. רגועה.

אני- לא סומכת על הבריאות הנפשית שלי כשלעצמה באופן טבעי ולכן- בחנתי והגעתי למסקנה שמה שהשתנה- זה העובדה שהחלתי לקחת את הפרוזק שלי הרבה יותר מאוחר- כי פשוט שכחתי בימים האחרונים, אז ככה יצא אני לוקחת באחד בלילה לכל המוקדם.

אני כבר יודעת שחומרים משפיעים יותר טוב על שפיותי כשהם נלקחים בלילה, ממש לפני השינה.

מה שמטריד הוא- שזאת בחירה שאינה משוללת מינוסים- מאחר וגם התברכתי בתסמונת עייפות כרונית/פיברומיאלגיה, כשאני לוקחת חומרים מעלי סרטונין בבוקר- אין כאבים או תשישות, אך גם אין הרבה שפיות. כשאני לוקחת בלילה, יש שפיות אבל יש כאבים ותשישות. לא איומים בכלל, אבל יש.

מילכוד?

לא יודעת. אתייעץ על הפסיכיאטר שלי מחרתיים בעניין. הוא בטח יציא חצי כדור בבוקר חצי בלילה לפני השינה.

אגב- מאז שקראתי שמטפלים בחולי סכיזופרניה בויטמין C- או שהיו עושים זאת פעם- התחלתי לקחת הרבה ויטמין C. אני בשום אופן לא מאופיינת כסכיזופרנית - למרות שדרשתי בפני הפסיכיאטר שלי והוא אמר שלא חד משמעי, אבל העובדה היא- ש1000 מ"ג ויטמין C לפני השינה עושים פלאים לבריאותי הנפשית.

וכן אני בולעת לי שלל כדורים לפני השינה- ויטמין C, מגנזיום- שבלעדיו אני מתעוררת עם הרבה יותר כאבים, כדור הרגעה, כדור נגד דיכאון וגלולה.

כן, כן, חזרתי לגלולות.

אחרי שהפסקתי כי זה באמת יותר בריא גיליתי שיש לי מה שנקרא "שחלות פובליציסטיות"- יען- לא מתפקדות משו משו, ויכולות ליצור סיבוכים- וגלולות- מונעות את הסיבוכים האלה. ככה- יצא שניסיתי לדאוג לבריאותי ויצרתי לעצמי סיבוך בריאותי וחזרתי מובסת (טוב לא ממש מובסת, גם ככה תכננתי לחזור לגלולות כשהגניקולוגית שלי הבהירה לי שהתקן זה ממש אבל ממש לא ריאלי לגילי), אבל לא היתה לי סיבה ממשית, כי אני והאחרון בחיי נפרדנו וחיי המין שלי מאז כמדבר צייה (מה אני מרחמת על עצמי, מה, כולה עבר- רגע תנו לי להציץ ביומן- וכן אני כותבת ביומן ולא למטרות תיעוד חיי המין היבשים שלי אלא כדי לדעת מתי לעשות בדיקת איידס- כולה עוד לא עבר חודש אפילו מאז הפעם האחרונה ובאמת- יש לי חברה שלא הזדיינה כבר שנתיים וחצי)

בקיצור- נחזור לקו הסיפור המקורי- לקחתי גלולות מהגניקולוגית בשביל האחרון. ואז נפרדנו ונהיה לי קצת עצוב, אבל אז לא קיבלתי ולא קיבלתי וכבר חשבתי שאוטוטו אני אמא לאיזה עוברון אבל מסתבר שפשוט משהו בשחלות שלי קצת הסתבך לו- ושהפתרון הוא - גלולות רבותי- גלולות.

אז חזרתי לגלולות.

את מי זה מעניין כל הפרטים האלה? בחיי שאני לא יודעת. אני מבקשת ממי שמנוי עלי שיצביע. זה לא פייר שלא אומרים, ושחוץ מקאונטר אין כלום. בבמה חדשה לפחות יש לך קאונטר מנויים לחמם את הלב גם אם אתה לא יכול לדעת מי הם.

אז אני מבקשת בכל לשון של בקשה- תעשו לי קצת טוב ותספרו לי.

חוץ מזה- שוב אני מעשנת יותר מדי.

חזרתי לקנות קופסאות ביומיים האחרונים ואני מחסלת אותן יפה. אבל לחץ ודד ליין וכאלה אז למה לא.

אני גם חושבת שנסיונות הגמילה שלי הם שהביאוני לדאון האחרון. הגוף שלי מכור לזה, למה להקשות עליו?

ואני אסיים בזאת שהבניין החביב עלי היום הוא בהחלט גילמן, כי אפשר לעשן בו בלי לקבל קנס של 300 שקל (לחובבי תיקון חוק איסור העישון במקומות ציבוריים 2000, אני אציין שישבתי על אדן החלון עם היד בחוץ ונשפתי החוצה).

ומה עוד היה לי להגיד?

אה, כן, אבא שלי טוען שהתחלתי לדבר לעצמי, בין שאר הדברים המוזרים שקורים לי לאחרונה מאז העיתון. אני אומרת שתמיד דיברתי לעצמי- לא אשמתי שהוא לא הקשיב.

זהו, נראה לי להלילה.

לילה טוב...