הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

אני יושבת. סיגריה אחרונה.

הקור חודר לעצמות למרות 1,2,3,4 השכבות שאני עוטה על עצמי, גרבי צמר עד הירך ומגפיים גבוהות. יש עוד סוודר, צעיף ומעיל שמחכים ליד, אל תדאגו לי.

ישנתי 4 שעות בלילה. שוב איחרתי לשיעור של המפלצת.

יצאתי מזה יחסית בזול.

באמת שהתכוונתי להגיע בזמן, התעוררתי ב-8 אבל המשכתי לישון. זה שהלכתי לישון ב-4 לא עזר.

אני עגמומית. חוסר השינה ואולי הקור והאפרוריות הזאת.

אין לי חשק.

התערוכה שלי צריכה לעלות עוד 3 שבועות ועוד לא התחלתי לעבוד.

העיתון שלי יוצא בשבוע הבא ואני לא מרוצה ממנו.

4 דקות לשיעור. אמצע סיגריה אחרונה.

אני מתקשרת להורים שלי לבדוק אם הם כבר טסו לסופ"ש שלהם. מתאים להם, משאירים אותי לבד בחג.

אין תשובה. כנראה שכבר טסו.

מקווה שהשאירו את האוטו.

מקווה לצלם קצת בסופ"ש, לפחות להתחיל. מצולמת אחת אמרה שאולי תהיה פנויה בשבת בבוקר. עם השתיים האחרות אני צריכה לדבר.

בינתיים בסמינריון שלי התחלתי לשרבט סקיצות לעיצוב ההזמנה לתערוכה.

מצולמת רביעית- לא ברור. הכוונה הראשונית שלי כנראה תרד מהפרק. החיבור הרגשי לא עובד יותר. מישהי הציעה את עצמה, מקווה שיצא לי לראות אותה בסופ"ש ולראות אם מתאים. נראה לי שכן. נראה לי שכן.

0 דקות לשיעור. גונג. נגמרה הסיגריה. לגימה אחרונה מהתה.

תיכף אעלה במדרגות.