כן, אני חולה.
עכשיו אני גם בוכה כי אבא שלי התחיל לצעוק עלי שאני אפנה את המחשב וכד' בשאר אמירות מתחשבות במיוחד, לפני שפטר אותי בביטוי "קרציה" ונשכב מול הטלוויזיה.
אין לי כח לריב איתו, ולפעמים אני גולשת לזה כשאני לא מרוכזת, אני לא מעריכה קולוניאליזם, וכשצועקים עלי ולא מתחשבים עלי כשאני עם חום וכמעט מקיאה את הריאות שלי, אני לא מעריכה את זה במיוחד.
אוחחחח גברים.
כן, גוונים של ירוק אמרנו.. הגרון שלי פולט מנעד מעניין של צבעים שהולם היטב את היער שאני ורייצ'ל בונות.
אתמול הכנו את ההזמנה, והכנו המון עלים. גם החבר של רייצ'ל בא והדביק עלים יפה-יפה. הלך לאט לאט (כמו משה של קוזו) אבל לפחות משהו קצת זז.
בהתאם למצבי הבריאותי אני לא ממש UP TO לצאת מהבית, אז דברים אחרים קצת בהולד, ולשבת ולגזור עלים ולעצב עננים במטבח בהחלט הולם את יכולתי הפיזית הרעועה.
אני שותה תה, שרובכם יביעו חלחלה עזה לפירוט המרכיבים שבתוכו, אבל אתם יודעים- רפואה טבעונית וכאלה- מתבקש לדחוף לארל גריי שלי לימון ודבש וג'ינג'ר וליקריץ.
על מרקחות של דבש בצל ושום אני מוותרת. גם לשתות מיץ לימון סטרייט אפ אין לי גאטס. אז אני ממשיכה לעשות ריפיל לתה ולמצוץ כאלה טבליות של אבץ שמטהר את הגרון אבל יש לו טעם של לימון-גיר, ולעשן. כמובן, לעשן.
אני צריכה לסיים עם ההזמנה הזאת, ולנסוע לצלם אותה בהרבה עותקים, ואז להתאמץ הרבה כדי שההזמנות האלה יהפכו לקלפים, וזאת רק ההתחלה.
צריך עוד מליון עלים. צריך עוד בדים ירוקים, צריך וצריך וצריך. אבל יהיה בסדר.
שתהיה לכולכם שבת מוצלחת,
תאכלו איזו סופגניה או משהו, לפני ששוכחים שהיה חג.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
