הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

ג'וני שרה על נהר להלחליק עליו ואני שומעת את הדיסק הזה כבר כמה ימים רצופים. אולי שבוע.

ד' נכנס לחיים שלי בסילבסטר ויצא הבוקר בסערה.

נשארה רק ג'וני מיטשל ואני והסיגריות והחופש שכבר קצת התגעגעתי אליו ועיניים נפוחות מרוב דמעות של לילה.

אני מחכה לראות אם עברתי את טבילת האש.

אבא של א' מת אתמול לפנות בוקר.

לא הייתי איתו בבית חולים. לשבעה אני אגיע רק בסופ"ש.

ביקשתי מההורים שלי הלוואה כדי להעלות את התערוכה.

צילמתי כבר שלוש, צילומים חלקיים שצריך להשלים. עם הרביעית קבעתי ביום רביעי.

אני חייבת להתקדם עם העיתון הבא (וקוזו, יקירי, תודה שהפנית את תשומת ליבי לכך שאת אף אחד לא מעניין ענייני העיתון שלי- אבל בחייאת).

אני עייפה ומותשת אבל פתאום יש שקט.

אתמול הייתי עם ד' וראינו את אחד האנשים שהרעידו לי את הלב לאחרונה.

הוא עדיין מרעיד לי את הלב. אני חושבת שהוא משהו שיש לחשוק בו מרחוק.

אני יודעת שזה לא אפשרי. וזה לא מטריד אותי יותר, אני חושבת.

אולי מה שהיה עם ד' בימים האחרונים- סערה של רגשות והיפוכים- ישפיע חיובית על הבדידות המעיקה שלי. זה היה חזק, וזה היה חונק.

אני נושמת ואין לי צורך לדבר איתו יותר.

כל הדברים שאמר- לא התעמקתי או ניסיתי לשנות את דעתו כי אולי למדתי להשלים ואולי זה תואם את מהלך חיי, אפילו שלרגע או שניים או שלושה או יותר זה סדק לי את הלב, החליק היטב לתוך הסדקים המוכרים. הוא כעס שהכללתי ופניתי אליו בתור "אתם", באיזשהו שלב כל מה שהוא אמר כבר איבד מחשיבותו. הוא צודק בסופו של דבר, בתפקיד "קול ההגיון" שהוא בחר לעצמו באפיזודה הקצרה הזאת. ואני מודה לו על הכנות, ועל זה שלמרות הכל הוא קיבל אותי כמו שאני. לא האשים אותי בדבר, לא שיקר או התרחק.

סיפק דרמה עוקרת בדידות, מספקת נחמה, מלאת רגש, שוברת לב ומלאת בכי וכנות- שיצרה חיבור עצום ביננו, ב-4 ימים קצרים.

הוא אמר היום בבוקר כשהתעורר שהוא לא יודע איך ננתק קשר עכשיו, אחרי כל מה שעברנו. אמר שטוב לו מדי לידי, וזינק והתלבש ונעל נעליים. התעקשתי לנטרל את האפקט הדרמטי. הוא שכב לידי במיטה עוד כשעה, עד השיעור שלו, נפרדנו בחיבוקים ובמילים טובות ומנחמות.

אני לא חושבת שאני יכולה לעמוד בלדבר איתו עכשיו, או בקרוב. הכל חשוף מדי. וברגע שהבהרנו שאנחנו לא באותו פלסטל רגשי אחד לגבי השני-

כבר אין טעם. הכאב מזדחל לי בצלעות. והמועקה....

אבל הוא אדם זר, שעובר כאפיזודה חולפת, שבחר לא להישאר ואני עייפה.

עייפה כ"כ...