הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

הכל כ"כ יחסי ולא מוחלט, שמה זה משנה בכלל. זרזיף האבק הזה שהוא אני הולך לפה והולך לשם ולפעמים זה מרגיש כ"כ אפסי ומייאש שאני לא מתקרבת לגראס כדי לא להזכר בזה אבל היום זה מרגיש כך בלי קשר.

הכל מסתדר מעצמו בסוף, למוח שלנו יש יכולת שימור, הוא יודע מה הוא עושה. הפרוסס עובד גם אם אני לא יודעת מה לעשות. נשאר רק לחכות. לחכות ולהרגיש יותר טוב.

"devil in your dream, tells you i'm not sleeping in my hotel room alone "