הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

אני עצלה.

הימים חולפים ואני לא נוקפת אצבע. ואני זקוקה אולי לשבועיים אינטנסיביים כדי לסיים את הכתיבה ואילו עברו כבר שנתיים ואז עוד חודשים מאז האישורים להגשה באיחור ואני לא עושה דבר.

כן, כבר יש לי קונספט וגם זה לא היה ואת כל המקורות בהישג יד, אבל אני מעדיפה לשתות תה ולישון, ללכת לסינמטק ולתת לזמן לעבור.

והוא עובר.