הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

רדיוהד היא אחת הלהקות האהובות עלי. את כל התקליטים שלהם יש לי, רק את אמנזיה לא שמעתי ממש אף פעם.  

אני מקשיבה עכשיו ובעצם מכירה אותו ממש טוב וזה חודר לאיזה מקום בי שכבר זמן ארוך מדי לא היה פעיל.

ויש בי איזו נוסטלגיה נעימה לתקופה שבחור מקסים ורעוע בנפשו גרם לי לתת סיכוי לתקליטים שלהם שיצאו אחרי the bends ולהתאהב בהם מחדש.

אתמול ההוא סיפר לי על הנוסטלגיות שלו, הגעגועים שלא מבין מאיפה הם מגיעים לתקופות של לפני שנולד. איך שהוא דומע לפעמים מול שירים עבריים ישנים ברדיו.

לא אמרתי כלום אבל חייכתי חיוך קטן שקיוויתי שיראה לו, שגם אני.