הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

אני והקפה ממהרים.

אחרי שהתעוררתי במה שנראה בשעון המעורר שלי כ-11:56 אבל בכל שאר השעונים 9:28, עדיין אין לי מושג איך זה קרה, חזרתי לישון לעוד שעה כדי להתעורר ב-10:30 ולא שוב במשהו שקרוב ל-11:56 האמיתי. אבל, שעות שינה חסרות כמו שעות שינה חסרות ואני משחקת פוטסי עם השעון המעורר עד שנהיה מאוד מאוחר ואני מתחילה לדאוג.

הייתי רוצה לקום מוקדם מאוד או מאוחר מבלי למהר, ולבדוק את תחנות הרדיו ולקרוא. להמשיך את מה שעשיתי בלילה בשקט.

אבל אם לא אגיע לבימ"ש תוך כ-10 דקות הסיכוי הקלוש שאספיק להגיש את ערימת הניירת המגוונת שנחה אצלי בתיק יתפוגג גם הוא. גם כך זה בספק ותלוי בתורים קצרים ופקידי עזר שיהיו יעילים להתפקע.

אבל מה שבאמת רציתי לומר זה שפתחתי את המייל ומצאתי הודעה תחת הכותרת תאוריות פמיניסטיות. איזו בחורה כותבת לי שהיא מצאה את ההודעה שלי מ-2003 (!) בפורום סטודנטים ואם אוכל לשלוח לה חומר לקורס כי יש לה מבחן ביום א' ואין לה מושג מאיפה להתחיל.

2003! המבחן שלי בקורס הזה היה ביוני 2002, קיבלתי 94, הציון הכי גבוה במועד והייתי מאוד גאה.  עדיין כל העסק הזה הזוי. אני זוכרת שלפעמים היינו נעשים מאוד מאוד נואשים ושולחים לאנשים שפירסמו הודעות הרבה זמן לפני בקשות, אבל.. הימים בהם נודעתי כמנוע חיפוש ומציאת מחברות בחינה עברו, והמאגר שלי מכווץ ל-4 תיקיות, אחת לכל שנת לימוד. שלחתי לה. הוספתי כמה טיפים וכתבתי בהצלחה.

אוח. בוקר ומהר לא עובדים יחד.