הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

חלמתי על איזו אינטימיות חשוכה, על מישהו מחבק אותי ומחזיק אותי קרוב ואומר שאני מריחה טוב.

נדמה לי שזה היה חלום.

התעוררתי בשבע בלי סיבה. הפלאפון החזיק הודעות מ-4 בבוקר בהן הוא מסביר לי איך כשניסה לענות לי תוך חיפוש חניה כמעט עבר תאונה ושחזר מחבר, שעכשיו יורד עם הכלב אם אני רוצה ומקווה שהיה לי יום טוב ולילה טוב. 

זה גרם לאיזה געגוע נורא לפרוץ ורציתי את הרגעים שלנו שוב. לשכב לידו במיטה ולחבק אותו חזק, ללכת ביחד לקידוש, וחשבתי שכ"כ בקלות היינו יכולים לחזור, הרי לא הפסקתי לאהוב אותו אפילו לשניה, אפילו לא טיפה אחת פחות.

וזה מוזר, לחיות בנפרד באהבה כזאת.