הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

כורח המציאות אומר שעוד מעט אצטרך לרדת לקנות סיגריות.

אני אומרת שאח"כ בטח אחזור לישון ובלילה אתחיל ללמוד. אני תשושה ואין לי שום רצון להיאבק בזה. מספיק שהמצב רוח שלי השתפר.

מניין הימים אומר שכבר 5 ימים לא היתה תקרית מינית כלשהי שהיית מעורבת בה- מפה אפשר להסיק שתי מסקנות- 1. שאני ממש קטנונית, 1א. אני עוברת את יעל בכמה ימים טובים. 2. ככה זה כשאתה לבד.

יעל למשל נפלה ממיטתה בבום גדול כשסיפרתי לה על עלילות  יום חמישי- היא צווחה לי- לא! לא! לא עם... כן כן. והיה חרא סקס. אחרי 3 שנים.

כבר כמה זמן שחרא סקס. דווקא היו כמה דברים לא רעים אי שם בחודשיים האחרונים אבל הם נגוזו להם ביחד עם הרגש. בינתיים 3 זיונים מחורבנים עם 3 אנשים שפעם נהניתי איתם.

מכאן כנראה אני אמורה להגיע שוב לאותן מסקנות התנזרות של עלמה, אבל כנראה שעלי לא עברו טראומות כגון שלה (אף אחד לא שלף לי ויברטור משומש והמשיך לישון), וקצת יותר מפוקסת (לפחות אני יודעת עם מי אני לא שוכבת יותר, ומי רק מזיין את השכל) אני ממשיכה הלאה ומה שיהיה יהיה.

אני באמת מרגישה יותר טוב. זה ממש מרענן. רק שאני מרגישה שאני צריכה הרבה הרבה שינה.

אוףף המבחן המעיק הזה ביום רביעי.

אוףף אין לי כח לרדת לסיגריות. קר בחוץ (שמתם לב?)

laters