הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

כביפובית עצמית, אני אומרת, זה יום חשוב, תעשו משהו. יש להם פוסטרים מגניבים להדפסה ואירועים ברחבי הארץ. גם באונ' ת"א.

http://www.havanaisrael.info/

מוזר שדווקא היום בחרו אנשי הנושא החם של ישרא, בהטרדה מינית, שהיא נושא חשוב לא פחות אמנם, אבל נדמה לי שראוי היה לציין הומופוביה כנושא חם יותר, היום.

גם על הטרדה מינית יש לי מה לומר.

במיוחד על מושג האשה הסבירה בקונספט הנ"ל, זו שהחליפה את האדם הסביר שהחליף את הגבר הסביר, אבל לא ממש באמת. דיונים וויכוחים רבים סובבים סביב השאלה האם קיים יצור שנקרא "האישה הסבירה", והאם ראוי שיחליף את מושג "האדם הסביר" (reasonable person- במקור), שכתוצאה מלחץ של שדולות נשים למיניהן, שונה מן הגבר הסביר המקורי, שבמקורו במשפט האנגלי המקובל לא כלל בתוכו דבר למעט גברים (וגם אז, רק ג'נטלמנים אנגלים אמידים, כמובן. אלו שהיו השחקנים היחידים בזירה המשפטית), מכיוון שהמשפט היה זירה גברית בלבד, ולנשים פשוט לא היתה פרסונה משפטית, מקסימום נחשבו כבעלות פרסונה של ילד, באם כבר אישיותן שנחשבה כחלק מרכושו של הבעל עמדה למשפט. "האדם הסביר", למי שלא יודע, הוא מבחן סבירות פלילית או נזיקית, שנועד לבחון אם הנאשם או הנתבע פעל בדרך של סבירות- ממש כמו שהאדם הסביר היה עלול לפעול, או שסטה מסבירות זו וראוי לענישה או קנס. הסטנדרט נחשב בעיני בית המשפט מאוד נייטראלי, גם כשהיה עדיין "הגבר הסביר", וכלל בתוכו נשים שהוערכו בהתאם למושג זה, המושג בעצם משקף בסה"כ את דעתו, ערכיו, תפיסת העולם ואמונתו של השופט בדין, על פי רוב, כמובן, גבר. כך שברור שלא רק נאשמים בפלילים או נתבעים בעוולות אזרחיות עוברים דרך המסננת הזו- אלא כל מי שמוצא עצמו או מוצאת עצמה עומדים מול שופט (ואפילו שופטת!).

עם השנים והפמיניזם החלו להשמע קריאות לכלול נשים בסטנדרט הזה, ולא כאלו שנבלעות בתוך סבירותו המונחת של הגבר, כפי שאישיותן המשפטית של נשים נבלעה פעם בזו של הבעל (הקשה נהדרת של אורית קמיר, מתוך מאמרה "איך הסבירות הרגה את האשה"). ההבנה שאשה לא יכולה להמדד על פי סטנדרט גברי של סבירות, ובטח ובטח בהקשר להטרדה מינית, שם גבר עלול לתפוס את התנהגותו או התנהגות חבריו כמשעשעת, אבל האשה שאליה מופנית ה"השתעשעות" הזאת, עלולה בהחלט לחוות אותה כמטרידה מאוד, אם לא לחלוטין מאיימת, מבזה ומשפילה. כמו כן גם הטרדה מאיימת- stalking- גבר עלול למצוא שליחת מתנות לא רצויות, מעקב, טלפונים ומכתבים כמטרידים מאוד, אך אשה יכולה למצוא את כל אלו כסכנה ממשית ומשתקת. כמישהי שעברה stalking די רציני לפני כמה שנים, אני אומרת שבהחלט חששתי לחיי, וזאת היתה תקופה איומה שלא השאירה אותי ללא טראומות וסיוטים לתק' ממושכת.

לא ברור האם מבחן אובייקטיבי של "האשה הסבירה", יכול באמת להיות מיושם כראוי, ולמרות שזה שיפור רציני, לא ברור אם בטווח הארוך הוא עוזר או גורע למטרות נשים. כמו כן, מה עם הלסבית הסבירה? השחור הסביר? הטראנסג'נדרית המקסיקנית הסבירה? הוגים רבים (בינהם בארץ אורית קמיר ודפנה ברק ארז) תומכים בשימוש בסבירות סובייקטיבית, שתתן משקל לקב' המיעוט אליהן שייך הנאשם/הנתבע, במקום קטגוריה אחת של סבירות, שתשקף כאמור, את דעת השופט/ת בדין.

בארה"ב בחרו להוציא את התותחים המשפטים הכבדים כנגד הטרדה מינית נגד נשים, תוך שימוש במבחן סבירות של "האשה הסבירה". זו שיכולה להפגע באמת גם מדברים שנראים זניחים ומגוחכים לגבר הממוצע.

החל משנות ה-90 הנושא צבר תאוצה, ופסיקה של בית המשפט העליון האמריקאי קבעה, תוך שימוש בסטנדרט "האשה הסבירה", כי אין שום צורך שיהיו נזקים פסיכולוגיים אצל המתלוננת. כל שדרוש הוא שהיא הרגישה מוטרדת- ע"י הערות, התנהגות, או עוינות כללית בסביבת העבודה שלה. כל אלו יכולות להגיע מכל אדם שקשור איכשהו למקום העבודה- המעבידים כמו גם העובדים, הספקים, רואי החשבון, עורכי הדין, הלקוחות, ואפילו- ההומלס שמחטט בזבל של המשרד. כל אלו עלולים להטריד מינית את העובדת ולהפיל אחריות לכך על המעביד, שישא בנזק של כ- 300,000$. פעילי נשים נשבעים שיעלו את הפיצוי לכדי סכום של מיליון דולר. לא, זה לא מעודד העסקת נשים, וזה מעלה הרבה שאלות ותהיות על אם זו הדרך הנכונה להגן על נשים מפני התנהלות גברית (זה היה תמצות של המאמר הזה, של תמה סטאר מ-1994).

באופן מפתיע, הגישה הקיצונית הזו, פסחה על הומו/לסביות וכד', ובמקום בו מוטרד אדם מינית בגלל נטיותיו המיניות, הוא לא ממש זכאי להגנה. תביעות כאלו נדחו ע"י בית המשפט, כיוון שלא ניתן היה להוכיח הטרדה מינית סביב מיניות כשלעצמה, אלא רק סביב נטייה מינית. ולמרות שההטרדה המינית סביב נטייה מינית עלולה להיות חריפה, קיצונית ובעלת השלכות ונזקים קשים הרבה יותר מההטרדה המינית המתוארת אצל סטאר, שמזכה נשים בפיצוי גבוה מאוד, נטייה מינית לא נחשבת כראויה להגנה ע"י חוקים פדראליים בארה"ב, ולכן, יזכו להגנה רק אלו שהוטרדו בגבולות מדינות שהכניסו לחוקים שלהן הגנה כזו. עם זאת, הכנסת נטייה מינית לחוקי מניעת הטרדה והפלייה היא מגמה גוברת במדינות לא מעטות בארה"ב לאחרונה, כך שיש תקווה וסיכוי שהמצב ישתפר.

יום נטול הטרדה מינית והומו/לסבו/בי/טרנס פוביה לכולם.

(ככה נראית טרנסופוביה)