הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

משהו צריך להתמוסס. שאריות תחושות קשות, דלתות פתוחות. זריקת עידוד, מקום לכל החיוכים האלה, לחברים האלה. אורות בוהקים, אנשים חדשים, איזה קסם שירעיד את הלילות. סיכוך, הימים שלי חדים מדי, עדיין. איזו שכחה, ציפייה, עיגול קצוות, מילים שונות, התפתחות אחרת, גופים שונים בחלל אחר, חלומות דחוסים במשהו מתוק. ילדותיות והתרפקות, הפתעות קטנות, דלתות שנפתחות באמצע הלילה,

אני רוצה סיפור אהבה.