בצהריים המוקדמים מדי הגיע א', ידיד ותיק נטול חתול שקבעתי אתמול לגרור ליום אימוץ שארגן וטרינר הבית. קמתי בקושי לראות את בני המשפחה שלי מסובים סביב סיר חמין ענק, ולתהות איך הם מכניסים את זה לעצמם כ"כ מוקדם ביום.
הרחוב המה נביחות, ו-א' המתרגש ואנוכי השתחלנו בינות עשרות כלבים אל תוך המרפאה, שם, אמרו לנו, יש גורי חתולים. חמש גורות, בעצם ואחת שבלטה במיוחד. בגרון ניחר מאנגינה וסיגריות ציינתי את כל המעלות בפני א' שרצה דווקא חתלתול ממין זכר, אולי בעצם כלב, אולי בעצם זמן להתלבט. יצאנו לסיגריה, הקשבנו בסבלנות לבעלי כלבים, חתולים, גורים שהציעו לנו ממרכולתם, אמרנו יפה תודה ונכנסנו שוב, אני מחזיקה את אחת הגורות היפות שראיתי, עם אזניים מצוייצות ונקודות ינשופיות על הרגליים, ומחרחרת על האופי המוצלח שלה, על הפרווה הארוכה ועל זה שאם כבר רצית חתול והתחברת לגור, אין מה להתלבט. א' אמר- אל תתאכזבי, אבל אני חושב שזה רק שלב התרשמות. אחרי שתי דקות וכמה פרצופים עצובים שהונצחו במצלמה, הוא החליט שהוא לוקח אותה. תרמנו לעמותה שארגנה את המאורע, ווטרינר הבית בדק אותה והזריק חיסון, וחצי שעה מאוחר יותר עמלנו על הקמת פינה ביתית ל'טריקי', שהעדיפה דווקא את מתחת למיטה. הרגעתי את א' שבדר"כ לוקח לחתולים שלושה ימים להתרגל ולצאת מהמקום החשוך והמוגן אליו נדחקו, ולהתחיל לחקור את הבית. אבל טריקי הפתיעה. למשמע צלילי הגיטרה של א' ששר לה "טריקי, איך נכנסת לחיי, איזה אושר", יצאה והתחילה להסתובב, לאכול ולהשתעשע בערימות אבק. אני ביקשתי סטרפסילס ותה וידעתי שעבודתי בוצעה נאמנה.
ועכשיו, להשלים שעות שינה, אולי עוד אצליח לכתוב היום משהו. במחשבה שניה, אולי קודם קצת פלייסטיישן.
ערב נעים!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
