נגמרת.
אני שומרת מחברות במגירות, במדפים, דפים מתגוללים
לא עוקבת אחרי המילים שלי כבר.
חצאי שירי אהבה במגירות של זרים
שניתקו מחיי.
יומנים, יומנים, יומנים
וטיפול שמיצה את עצמו
שוקולד
ותאווה לבשר.
תאוות בשרים?
אהבה.
תאבת אהבה
אבא שלי אומר,
תגדירי, יש לך בעיה.
אני מגדירה געגוע
משלימה חסכי הדחקה
התאים מתעוררים
מכשנפתח החלון
עמודי ספרים מתרפרפים
רעיונות
גלגלים נעים לאט
לא משומנים
אני משתדלת לא לטבוע
ונזכרת שאין ים
אבא שלי אומר
אין לנו בעיה
אבא שלי אומר
גם לך אין שום בעיה
אני מחייכת
הכל פשוט
רק לנוח.
קראתי שוב את "בדלתיים סגורות" שהחמקתי באישון לילה מהבחור שהותרתי כפנטזיה.
החלטתי לכתוב על זה סמינר, באם יאשרו לי. יש מוות, יש נשים וגברים, יש משפט.
"האחר הוא גיהנום".
7 ספרים ליד הכרית שלי, עוד עשרות רק מחכים, לקרוא! לקרוא! לקרוא!
כ"כ הרבה שלא קראתי, פספסתי עולם שלם.
עכשיו- לבלוע הכל, הכל. את כל ספרות המופת ובאנגלית אם אפשר, וולף, וג'ויס וויילד וסארטר, וז'נה וגוגול ורילקה וקפקא ועוד ועוד ועוד.
להתעורר, לפעול. לייצר.
להדליק את המחשב, אווירת משרד, מספיק סיגריות ומספיק שעות. לכתוב, לעורר את היצירה, לעשות, לעשות לעשות- כי הבטחתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
