הייתי בכתיבה יוצרת, באיחור של שעה כי הלכתי לאיבוד ברמת השרון בדרך, ובכלל התעוררתי מאוחר מדי- אחרי שחזרתי מהעבודה (ונרדמתי באוטו) הלכתי לישון לשעה שלא היתה ממש שעה.
אני מרגישה רע. אני לא מסוגלת להחזיק מעמד עם החוסר חיים הזה, עם 10 שעות ביום במשרד. אני לא מצליחה להרדם מספיק מוקדם, בלילה פתאום אני נהיית עירנית ומתחילה להתעסק בכל מיני דברים אבל לקום אחרי 4 שעות ולתפקד כל היום לא ממש הולך לי. אני לא בנאדם של יום.
אני לא בטוחה שהשעות האלו בשבילי. זה לא משאיר לי זמן לשום דבר אחר.
לפני שנרדמתי שאלתי את ד' אם הוא רוצה לבוא היום, הוא אמר שהוא תקוע בחזרות עד 23:30 ומחר הוא קם מוקדם והוא חייב לישון כי גם ככה הוא לא מתפקד, אבל שאולי בסופ"ש ונדבר עד אז. עד אז- אם אני לא אקרוס בינתיים.
השאיפה הראשית שלי כרגע היא להגיע למשרד בבוקר עירנית ולהצליח לתפקד. אני לא יודעת אבל זה נראה לי קצת מסורס.
אז אני נוסעת לי מהכפר הירוק הביתה, מגיעה ממש מהר ומדמיינת את המקלחת המהירה ואת השינה ופתאום טלפון. קיוויתי שזה ד' שהתפנה מוקדם אך לא. מסתבר שהרשלנות שלי במחיקת תגובות באתר שאני עובדת בו נחשפה בצורה לא נעימה ועכשיו אני צריכה לעבור על 9 ימים של תגובות ולנקות הכל לקראת איזו פרזנטציה שיש להם מחר.
נהדר. זה יקח שעתיים הרי, ומחר אני צריכה לקום ב-7 ולכתת רגליים בבית משפט כמו מטומטמת שאין לה מושג מהחיים שלה. אאאאאאאאאאהההה!
אוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
