הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

אבל אני התעוררתי לא מזמן, ועדיין ממצה את הבוקר.

אני בחופש לצרכי לימודים- שני מבחנים- בחמישי ושישי.

ע' באה אלי לקחת חומר עוד מעט, את אותו חומר שחזרתי איתו אתמול מהמסע ההזוי בבני ברק. היא העירה אותי כשהיא התעוררה- רק שלעומתה- כשסבתא שלי שאלה למה אני קמה כ"כ מאוחר ומה עשיתי, עניתי כלום ואילו ע' אמרה שהיא הזדיינה כאילו אין מחר. "זונה".. הפטרתי לשפורפרת. "ספרי!".

חיי סקס זה לא דבר מאוזן, כשלי היו זיונים מפה עד ראש העין לפחות היא חוותה תקופת יובש מייאשת. אני בקאונטר של שבועיים וחצי. נוירוזה היתה אומרת שלא כותבים על דברים כאלה ואז מתקשרת אלי להטיף לי על המוסר הקלוקל שלי.

אני לא חושבת שהמוסר שלי קלוקל. אחרת לא הייתי סופרת שבועיים וחצי.

אחרת לא הייתי דוחה את ר' וק'.

מצד שני- הרי הצעתי הצעות מגונות לסוק-בוי שלא ידע איפה לקבור את עצמו.

אני חושבת שפשוט הייתי צריכה להוציא את זה מהמערכת. עכשיו זה כבר לא מטריד אותי. ברור לי שהוא לא יחזור עם תשובה. אולי זה כמו לעקור את שורש הרע. פייט פייר וויט' פייר.

אתמול הייתי כ"כ אפטייט ועצבנית שהתקשרתי לר' בהצעה להוצאת אגרסיות. הוא אמר שגם לו יש אגרסיות משלו אבל הוא בוקט אפ ופעם אחרת. אמרתי אולי וזהו.

יותר מאוחר נרגעתי. סיפרתי לאמא שלי על ד' והיא אמרה שהוא מנייאק ואיך הוא לא סיפר לי מראש ומה הקטע שלו לנסות לרקוד על שתי חתונות. אני אוהבת שהיא מצדיקה אותי. בכל מקרה אני כועסת עליו. או יותר נכון סתם פגועה בגלל הסיפור הזה. זה ממש לא לעניין, ממש לא אתי ואני לא מתכוונת לשכב איתו יותר, אף פעם- נקודה.

ע' הגיעה.

היא עולה במעלית, ולי יש סיפורי זיונים לשמוע.

שיהיה לכם יום מקסים.