הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

הבוקר עולה על ת"א. הירח הוורוד של ניק דרייק מתנגן בחדר הנקי מזה חודשים שלי. אני מציתה לעצמי סיגריה וחושבת על בחור שמרחם על עצמו בכזאת תעוזה שמצערת אותי. אני חושבת על כולנו ועל הבורות שאנחנו נופלים בהם, ואיך אעשה עבור אנשים שדומים לי כמעט הכל.

השנים עברו עלי ואני לא מתרשמת יותר מבחורים צועקים, וצר לי עליה, שאומרת- "אני אוהבת אותו למרות שבגד בי, למרות שהכאיב לי". צר לי על כל הכאבים שנשאתי עבור אנשים קלוקלים, עבור אנוכיות שהתעקשתי לקבל בעבור פיסות אהבה, וצר לי שהיא עוד לא יודעת אחרת.

הייתי רוצה לשדר לה את חיי בהילוך מהיר, שתלמד מהנסיון שלי ותחסוך מעצמה את הכאב והשנאה העצמית שכרוכה בכל זה. אבל היא יודעת בלי שאומר את האשה החזקה שהיא.

כשצעקה עלי ברגע ההוא את אי ההבנה שלה, צעקתי בחזרה את התסכול שלי. וידעתי שהתהליך הזה יגרור אחריו תגובות קיצוניות של אובדן שליטה, של תחושת בגידה, של אי הבנות ושנאה. אני מתעבת מריבות ויודעת שניתן לגשר על הכל במעט רצון. "אני לא יודעת מה עשית להם", היא אמרה לי, בעוד אני מנסה לומר לה שוב ושוב שפניי לשלום, מנסה להזכיר לה את מילותיה שלה, שמלמלה לי בטלפון בדאגה רק לפני שבוע. אני אומרת שלא עשיתי דבר והיא מנסה למצוא הסבר, ולא מבינה את השתנות המציאות למרות כוונותיה הטובות.

הוכרזתי כאוייב לפני שפציתי את פי, מפני שהעזתי לומר בקול רם את מה שטואטא מתחת לשטיח הנפש. מפני שאמרתי שכל מה שקרה עד כה אינו משנה, באם המציאות היום מטה ליפול. וצר לי באמת, על השעה המאוחרת, ועל הכוונות הטובות המבולבלות של כל הנוגעים בעבר. אתה חייב להבין כי כל אחד מאיתנו מאבד את עשתונותיו כשהדבר נוגע לבשר מבשרו. וכשהדברים גורמים לעיוולת כה גדולה, ואתה אינך מסוגל להניח להם, עד כי מישהו יוצא מדעתו וגם אז אינך נח- יקום כנגדך אדם אחר ויאמר כי הפעם אתה טועה.

צר לי על הדמעות בעיניך, ועל הרצון לקרוע אותה מזרועותיך בטרם רגשותיה שלה יקרעו אותה לגזרים. היא אינה ילדה, וכל אחד זכאי למקום בו יוכל לצאת מדעתו בשלווה. אתה אינך הורה ואינך יכול להיות אח ומאהב נזקק לאותו מושא עצמו, לאותו מושא מתמוסס וכואב.

צר לי על הקושי והבלבול שלך, ועל דרכך המגששת את שאינך יכול למצוא. צר לי שאתה רואה בי בוגדת, אך אני מוכנה לשאת את אות הקלון שלך בעבור שקט נפשי של אדם אחר. כאשר אדם מדביק אות קלון על חברו, הוא מדביק אותו על עצמו. צר לי בעבור החברות שהיתה לנו פעם, בעבור הדברים שרצית ללמוד ממני, ועל כך שבחרתי להפנות לך גב ולעזור לאדם אחר. צר לי על אמך ועל כאבכם המלובה הדדית, אך לא אני ליביתי אותו, והחשדות שלכם נטולי יסוד. צר לי שאתה בז למילותי כפי שידעתי שתעשה, אך אין בכך הפתעה גדולה. קיוויתי שיהיה אחרת, כמובן. אני מציעה שתהרהר במילים האלו, ובהתרחשויות האחרונות, מעבר לקטלוג תחושת הבגידה ההפכפכה, מעבר לאגו הפגוע והמסלף, ותראה כי לכל יש סיבה, סיבה ותוצאה אפשרית טובה יותר.

לא צר לי עבורי, כיוון שהעולם שלי שלם, והעתיד שלי מחבק אותי בחיבוק חם של הבטחה. כל שארצה עבור עצמי נמצא בהישג ידי ואיני צריכה לחפש יותר, רק לפסוע. אני מבינה את המכאניקה העדינה של הנפש, ואיני צריכה לענות עצמי יותר.