הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

מה זה העניין הזה?

לא מתאים לי ליפול, בטח לא עכשיו. (לא יודעת למה לא עכשיו, לא נראה לי שזמן משחק פה תפקיד), אבל נראה לי צירוף אומלל של נסיבות שהוביל לקראשינג הזה.

שכחתי מהטקס היום באוניברסיטה, ונסעתי למשרד. אני עוד מעט אצא לשם. חשוב לי מסיבות סנטימנטליות גרידא. מי שמכיר אותי יודע, מי שלא לא צריך.

עוד איזה רבע שעה אני אצא.

קצת נתקעתי עם העבודה באינטרנט, חטפתי צעקות אתמול ואין לי זמן להתעסק עם זה עכשיו..

שיהיה היום תוך כדי ובערב.. המחשב שלי בבית קורס (במחשב השני בסדרה, שלי בכלל לא נדלק) וזה לא חיובי. היום בבוקר הוא בקושי זז ולא נתן לי להחליף לצבעים פחות מדכאים פה, מה שעצבן אותי.

ראיתי סרט טוב אתמול, "אינטרמישן", עם השחקן תכול העיניים שאני מכריזה רשמית על עצמי כמאוהבת בו.

ניכסתי לי מצית מגניבה בצבע טורקיז.

ווהו.

אני לא מאמינה ששכחתי מהטקס, לפחות הייתי לובשת חולצה לבנה במקום סתם וקרחת.. שיהיה, אני הולכת רק כדי להיות שם בשביל מישהו שחשוב לי.

מיכל- תודה על אתמול, היה כ"כ במקום.

ואפילו תודה לאריקון, שבכפייה התקשר לשאול אם אני לא מפרפרת למוות..

תלכו לעזאזל אני אומרת לכל הגברים המטופשים בחיים שלי, ומנתקת איתם קשר עכשיו.

זה לא מגיע לי, מגיע לי יותר ומספיק להתעלל בעצמי.

יאללה, גומרת ת'קפה וזזה לטקס.

אח"כ אני אחזור..

יום טוב...