הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

*  אנא השתדלי להמנע מאכילת בשר.
   זה הופך לך את הבטן.

*  כנ"ל לגבי חלב וגבינות.

   הקיבה שלך לא עומדת בזה, גם לא הסינוסים.

*  קחי קצת חופש מכל זה, תעשי לי טובה.

   את עלולה להשתגע ואנחנו לא רוצות את זה, נכון?

*  אולי קצת פחות סיגריות וקפה, אה?

   החלטת לגמור על המוח שלך באופן סופי?

*  בלי ג'אנק פוד.

   שוב, הקיבה. דבר שני, כן, שמתי לב להתעגלות המחשידה באיזור הירכיים. גם כל השוקולד הזה- נו באמת.

*  תקני כבר מחברת.

   בטח יש איזה חנות מכשירי כתיבה ברדיוס קילומטר, ואם כבר מחברת- תשארי איתה לבד.

*  בלי סרטים.

   תזכרי- בלי לחץ, הכל יעבור, ירגע, יסתדר. גם טעויות מסתדרות ומתפוגגות.

*  תראי יותר סרטים, תקראי יותר- בחדר שלך.

   את צריכה פרטיות ואת נהנית מזה.

*  תקחי את הכדורים שלך בזמן.

   גם ככה המצב רעוע, לא צריך לשחק עם משהו שאנחנו לא מבינות בו יותר מדי. לאותו עניין תמצאי כבר פסיכיאטר חדש. הדיכאון הזה זה לא צחוק.

*  אל תנסי להיות הבטחה שאת לא יכולה לממש.

   את רק את ופעם חשבת שזה מספיק טוב. איך נתת לקצת רגש לערער לך את זה? את יודעת שיש לך בעיית רגשות אשמה, זה עדיין לא אומר שאת חרא אם 

   את חושבת על עצמך.

*  הגבול דק אבל זה כל מה שיש לך.

   תשתדלי לא ללכת לאיבוד? זה קשה, אני יודעת. אולי-

*  אל תקחי על עצמך יותר מדי דברים.

   יש לך נטייה כזאת, שמת לב? בסוף את תמיד קורסת והכל הולך לעזאזל. קחי קצת שקט, בסוף תדעי במה לבחור. (ואל תרגישי אשמה בגלל זה!)

*  תזכרי את כל זה.

   כשאת שוכחת לגמרי את רוצה למות. לא כיף.