הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

מחר פגישה נוספת עם הלקוחה. התמחור ממש זול כי זה פרוייקט ראשון שלנו ביחד אבל נראה לי שהיא נחושה להוציא לנו את המיץ ומושכת עניינים. מחר סוגרים קצוות ו- מבקשים מקדמה כי הסיפור שהיה אמור להתקדם עד שלב ב' בפרוייקט עד היום עוד בחיתולים ואנחנו עובדות בחינם (בערך, עובדות ז"א). היא לא סגורה על קונספט, על פיצ'רים ואפילו לא העבירה לי את התמונות לגלריה. אני מבחינתי רוצה ראש שקט ולהתעסק עם העיצובים שלי בשקט. רק שתחליט מה שהיא רוצה ותחתום על חוזה.

החלטתי להרגע.

הגעתי לנקודת רתיחה וזה לא היה נעים בכלל, הרגשתי שאני יוצאת מדעתי.

אז החלטתי לחזור אלי ולקצב שלי.

המסעדה שרציתי לעבוד בה מבחינתי יכולה לעשות את השיקולים שלה, לא רוצה אותי- לא צריך (מי שלא רואה את יכולות המלצרות המופלאות שלי במבט ראשון או שני או אחרי רבע שעה של שיחה, באמת לא מצריך ממני תגובה מאוכזבת. במיוחד אם בשביל תפריט של 2 עמודים ו-8 שולחנות הם דורשים 3 התלמדויות ללא תשלום. במיוחד כי זה שוב מסוג המקומות שמעסיקים אותך בשחור. הפלוס היחידי שיש להם תכנית קידום - מלצר-->ברמן--> מנהל משמרת, לעומת החורבה הקודמת שעבדתי בה, שם היתה היררכיה עלובה במיוחד- "בוס" וצוות נשים מושפל ומוטרד).

בעבודת האינטרנט שלי ביקשו ממני איזה 15 יום של שהייה במשרד בזמן שחברתי שסידרה לי את העבודה יוצאת לחופשת מבחנים, בשכר יותר גבוה ממה שאני מקבלת על העבודה מהבית, 4 שעות ליום של משרד. אחרי משיכה של כמה ימים ולבטים (במסעדה אשכרה אמרו לי שלא מוצא חן בעיניהם שיהיו שבועיים בהם אני לא אוכל לעשות בקרים כי הם רוצים את העובדים שלהם פנויים כל הזמן.. ), היום הרמתי טלפון והודעתי שאכן כן, אני מקבלת את ההצעה. ככה יוצא שקרני עולה בעיני בעלת המשרד וכן, אני חברה עוזרת ותומכת, וגם כמובן, ממשיכה את תזרים המזומנים שנקטע באחת עם פיטורי המבורכים מהפאב (אין מה לעשות, כבר קבענו שמזומני מלצרות הם כסף קסום, ומתרגלים לשטרות המתווספים כמעט מדי יום ביומו ממש בקלות).

ככה שנרגעתי.

אני מאחרת, מאחרת לפגישה שלי, כי אני מאחרת כרונית, כי אני שונאת לעשות דברים לא בקצב שלי (לחץ עולה לי בבריאות נפשית אז אני מרשה לי), וכי גם היא מאחרת כרונית אז היא בטוח תבין. גם אין לי כח להקים את עצמי וללכת עכשיו חצי שעה בשמש עד שם. והאמת, הראש שלי די מרוקן ואין לי כח לחשוב יותר מדי ולהכין מסמכים. מקווה שיהיה נחמד כי ממש ממש לא בא לי לצאת מהשאנטי.

יום טוב לכולם....

:)