הפגישת עבודה הזאת לא היתה קטנה. היא לקחה כמה שעות והשאירה את שתינו תשושות. די, מחר מבקשים מקדמה.
בינתיים כל ערב אני נתקפת התקפי חרדה. זה היום השני שזה ממש מטריד. אני לא יודעת מה קורה, או מה משגע אותי כ"כ. אולי אני צריכה לבלות קצת זמן לבד. אין לי כח לפרוייקט הזה. אני מאוד נלהבת ממנו, אבל אני חסרת אנרגיות. לא היה לי כח לסיעור מוחין הזה היום, איחרתי בשעה לפחות אבל יצא פרודוקטיבי והצלחתי לגבש קונספט לא רע שנראה לי שהלקוחה שלנו תאהב. אני מקווה שלא יהיה קשה איתה, היא כ"כ רוצה להביע את עצמה עם האתר הזה, בכמה שפחות תקציב, ואני צריכה לחשוב על איך להציג את זה. מה שהיא רוצה עולה הרבה כסף. גם על הבסיס נתנו לה חצי מחיר (טעות קריטית, לדעתי) אבל אולי נרוויח מהאקסטרא-פיצ'רס שניסחנו היום בפירוט הו- כה רב.
איפשהו אני מקווה שלא יקבלו אותי למסעדה הזאת. אין לי כח לזה עכשיו. החודש האחרון סחט אותי ויש לי יותר מדי אישיוז להתמודד איתם. כמו איפה אני לא הייתי בסדר בכל החרא הזה, שעולה ומציק לי, ולא נותן לי פשוט להשאיר אותו מאחור. עשיתי שם כמה טעויות טקטיות, זה ברור לי, והתעלמתי מהן בסיסטמטיות.
אני מוטרדת, מוטרדת, מוטרדת.
ויש לי איזה כמה שעות עבודה באתר ואין לי כחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. אני דוחה את זה כבר שבועיים וזה הולך ונערם.
אגב, מהיום- אני עורכת בבמה חדשה. כבר לא ביג דיל, אני יודעת. אבל זה בכל זאת משהו שרציתי (פעם, מזמן.. לקח להם די הרבה זמן להגיע אלי...).
זהו. לעבודה. או לישון- מה שיבוא קודם.