הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

חשב להכין מהן פירה-

פירה בטטות אני כבר לא אוהבת (מתוק מדייייי)

אמרנו לביבות, זה כבר היה לפני כמה ימים.

קרה מה שקרה ומצאנו את עצמנו + חבר, רעבים.

לביבות בטטה, למה לא.

אז מה שבדיוק חזרנו מהשוק ואין בצל, ואין שמנת ואין ואין- הם הלכו לסופר.

בעיית הרוזמרין החסר נפתרה ע"י קפיצה קטנה עם מזמרה לשיח של השכנים.

הרבה גירודים וקיצוצים (לא שלי, תודה לאל), תבלינים, בלאגנים, הכל לקערה ואני מערבבת עם פה ושם.

עכשיו שמתי את הקערה לנוח והלכתי לנוח בעצמי עם סיגריה כל הלישה בידיים הזאת של מסה מטורפת של בטטות מגורדות על תוספיהן היה קצת יותר מדי בשבילי.

חזרנו לפיברו'- אני מתעייפת בקלות. הפרקים כואבים כל הזמן, בערך, וההיפוגלקימיה מכה שנית (חצי עוגת שוקולד הבית והייתי שוב על הרגליים).

עכשיו נשאר להוסיף טיפת סודה לשתייה וקצת קינמון, ללוש שוב, להכין את הרוטב (שמנת עירית והפתעות) ו-

ל ט ג ן

איזה 67 לביבות.

לא תהיה לי טיפת תאבון כשזה יהיה מוכן, מבטיחה.

יצורף מתכון אם הלביבות האלטרנטיביות שלי יהיו הצלחה, ואם יבקשו הקוראים.

(פינת ההומאז' לבטטה, תודה)