לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם



כינוי:  מִיקַה רוֹבּ

בת: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2004    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2004

על הסיוט.





חרדה שהופכת כ"כ ממשית, פיזית, מקבלת צורה- שאתה נשאב לתוכה, לא יודע למה להאמין, נאבק כדי לנשום.

כשזה קורה בלילה אין לך מנוס. אין לך גירויים חיצוניים, אין לך אנשים רגועים, אין לך כדורים בהישג יד או סיגריה, או מישהו לרוץ אליו.

כשזה קורה בחלום אתה שבוי.

קהל שבוי אתה שוכב ורועד עם כל טלטלה שהמוח והיקום מנפקים לך, לא יודע מה שייך למה וכרגע גם עסוק בלחוות את זה, את הבלבול תשאיר לאח"כ.

הכל נכנס פנימה- רדיפה, אובדן, כל מעוררי הפחד, לפעמים תהיה במחוז הכאב- להעביר לילה שלם בכאב רגשי, ברדיפה רגשית, ללא ספק עדיף מן החרדה. ובכן אתה שם והפחד שולט, אתה נשרך- נהדף במעומעם אחרי כל זה, מנסה לחשוב בהגיון למרות כל הפחד, תפניות לא ברורות בעלילה, אלימות, גילויים איומים, אובדן שליטה מוחלט ופחד, פחד מוחץ. הכל נכנס פנימה- גם הפחדים הכי קטנים, יום-יומיים וטריוויאלים ישאבו לוואקום הזה- פחד מעזיבה, מתגובות לא צפויות, דברים שלא שמת לב לקיומם והם ממשים ביותר בחייך, יבליחו כהרף עין כחלק מהסיפור הגדול.

 

אבא שלי אומר שצריך לשים הכל על משטח אחד, רק ככה אפשר לראות את התמונה השלמה.

 

אתה מתעורר משותק. לא יכול לזוז עד שאתה מבדיל בין העולם הויזואלי של החלום לזה המציאותי, מפריד בין רעשי החוץ לרעשי הפנים ואם יתמזל מזלך, ביתך כמרקחה של אנשים זרים ודלת השינה פתוחה וההפרדה קשה יותר, ואתה קם וסוגר את הדלת ונשכב על המיטה ונשאב אל תוך המערבולת שהותיר בך התת מודע הפתוח עדיין- בקרע הבין-מציאותי- בלתי מתפרש- אתה מנסה להעניק משמעות תחת טרור התחושה הפיזית והפסיכולוגית שיצר בך טלטול הלילה. נשאב, נשאב עד שהבית רוגע ואתה קם ויוצא. מדבר ללא הבחנה, מתוך אש פנימית עד שהסיגריה עושה את שלה וגם זה נרגע ואתה חש פחות ופחות משוכנע וללא ספק משכנע.

הגוף, הגוף מתעתע בך, גם המוח, המודע, התת מודע- אתה לא יודע איפה הגבול בין העולם שיש לך הוכחות לקיומו לזה שאתה רק חוזה, מנחש, מרכיב מחלקים חסרים-משתנים, משני גוון למול המצב בו אתה נמצא. במצב של חרדה זה עולם של טרור.

 

אתה נאבק לא לקחת עוד כדור, להתגבר על ההתמכרות הפיזית, אולי זה הגוף שמתעתע בך בייסורי גמילה. דברים שאינך מבין, אולי לעולם לא תבין, חש תסכול אינסופי ומנחם את עצמך שהידע יכול להיות בהישג ידך, יש דרך שצריך לעבור.

אינך יכול לחזור לשנתך ואינך יכול לחזור לעצמך, רק לשכוח ואינך רוצה לשכוח, ובכל זאת האור בוהק וכבר אמצע היום ואתה נמשך אחרי גירויים זולים שיעסיקו אותך, יעבירו את העניין הזה ממך למקום נידח יותר, ויודע כי אתה שוגה.

 

נכתב על ידי מִיקַה רוֹבּ , 24/8/2004 11:13  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Ice_guitar ב-27/8/2004 11:40



20,179
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , נשיות , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למִיקַה רוֹבּ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מִיקַה רוֹבּ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)