יונתן אומר שאני מטומטמת, בעצם כותב. על המסלול הישיר לסרטן ריאות, ובעצם כותב, זה בעיקר גנטי, אולי רנדומלי. רב איתי על בגידות ותאריכים וזיונים משנת 97' בעוד החברה הבריטית שלו אומרת לו "jonathan, let's go to bed", ואז הוא אומר שהיה מעניין ושנמשיך לדבר על זה, ושהוא ישמח לקרוא את המכתב פרידה שהוא שלח לי, זה מבסיס טירונות חובלים בראש השנה דאז, כי הוא באמת לא זוכר מה הוא כתב שם וחוץ מזה אם להיות כנה היו סיבות אחרות.
חוץ מזה הוא לא בגד שנתיים, וזה הישג בשבילו. אני בוהה במסך וכל הסיטואציה גורמת לי לתמוה. אולי טוב שהוא זרק אותי, 6 שנים של כאב לב אולי עדיפות על 10 בגידות שהייתי אוכלת ממנו, וקרב אלופים שהיה נגמר בדם. אז עדיף שהוא זרק אותי, ככה במכתב, יומיים אחרי שבגדתי בו עם החבר הראשון שלי. אתמול הוא טען שהוא ידע שאני שוכבת איתו, ולא הבין איך אפשר בלי אהבה, "הייתי תמים לגבי זוגיות" הוא אמר, ואמרתי ששכבתי איתו רק פעם אחת יומיים לפני המכתב אבל אז אמנדה כבר רצתה לישון ונדבר על זה פעם אחרת.
בינתיים יונתן אחר כותב לי שהוא מתגעגע, מתגעגע, מתגעגע, מתגעגע. אני מתגעגעת גם. לא מוכנה לוותר על המערכת יחסים שלי אבל, ומה עם כל היונתנים הבוגדים האלה, תמיד סיפור עם יונתנים יתגלגל לבגידות. מבין השלושה שהכרתי- בשניים בגדתי, שניים בגדו איתי בחברות שלהן- לא בהכרח ידעתי, זה נכון, לשלושתם יש יומולדת במאי, מזל שור חוץ מאחד שפספס ביום ויצא תאומים, את שלושתם אני עדיין אוהבת, שלושתם היו חברים טובים שלי, סקס מצויין ואהבה. אחד לא מדבר איתי עד היום, אחד מלהג על הזמן שעבר ואחד מתגעגע.
זמנים מוזרים, רבותי, זמנים מוזרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
