הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

עניינים כאלה תמיד גורמים לי לבור שחור שנפער לי באמצע החזה ומקשים עלי קצת לנשום.

נכון, לא הייתי בסיטואציה (נבואית) שכזאת הרבה פעמים, אבל מספיק כדי לדעת שזה לא עושה לי טוב.

2. לחשוב שאולי את פראנואידית כי יש לך שפעת. אולי זו עוד אפיזודה של "עלינו אחד לשני על העצבים כי היינו תקועים אחד בתחת של השני יותר מדי זמן". אבל לעזאזל, זה לא מרגיש ככה.

3. לחשוש שגם את החורף הזה תעברי לבד.

4. להתבעס עוד יותר כי החברה הכי טובה שלך בדיוק עזבה את הארץ.

5. לעצור רגע לחשוב, אולי פאראנויות השפעת רק משפיעות על מצב העניינים לרעה. קארמה בייבי קארמה.

6. להציק לו בטלפונים עד שתתקבל תשובה ברורה. אני לא עושה את זה- בינתיים, אבל יש משהו מדאיג בעובדה שרגע אחרי שעזבתי את דירתו הוא יצא לשתות עם חברים, אירח חברים ועכשיו הלך לשחק פול.

6. סעיף קטן א'- בעצם, את חושבת, אם ככה הוא גורם לך להרגיש שיחפש אותך. שיתקשר בעצמו. ואם לא- לעבור לשלב הנ.ב.

7. לעבור עוד התקף חרדה קטן ובלתי נשלט שמבוסס על נסיון העבר וחרדות נטישה ואין לו קשר ממשי למציאות.

8. למדוד חום. אני לא יודעת איפה המדחום.

9. לחכות שחברה שלך תנחת אחרי 15 שעות, תתגבר על הג'ט לג, תתמקם, תתחבר למסנג'ר ותוכלי להתוודות בפניה על חששותיך ולהכניס דברים לפרופורציה.

10. לכתוב פוסט ממש מטופש, עם סעיפים מוספרים, כי פתאום נורא נורא משעמם לך.

11. לחזור למיטה ולהפסיק לזיין את השכל. החיים זה לא פיקניק וגם לא השפעת.

נ.ב

להזכר שאם זה מצב הדברים אז זה מצב הדברים ובטח עדיף כך. שאת עדיין את וזה לא משנה איך מישהו אחר רואה אותך, אם זה לא מתאים לו, לך כבר אין מה לעשות בעניין- את גם לא מעוניינת ועוד ועוד שישמרו ללאחר המאורע המרגש כדי לעזור להתגבר על השינוי בשגרה ולחזור לחיים נורמליים בלי להשבר. אני כבר גדולה damn it, בגיל 25 לא נשברים מדברים כאלה :(

נ.ב 2

לילה טוב.