הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

לנער את הסמי-דיכאון הזה לתוך חלומות היפר-פסיכוטיים, היפר-אופטימיים, היפר-צבעוניים.

כשאני חולמת הרבה יותר קל לי להתנער מהמשקל של עצמי.

כשאני מתעוררת זה מחזיק כמה רגעים ואז נהיה שוב כבד.

אני לוקחת כדור נגד חרדה ומתחילה את היום.

אני צריכה דברים זזים מולי, אינטראקטיביים כדי לא לשקוע בייסורי הגמילה המטופשים שלי, אני מאמצת את הפלייסטיישן עד שהבעלים שלו רומז לי שיש לו משחק חדש ואולי אני אסיים את הסקאלה ואפנה את הג'וייסטיק.

אז פיניתי.

ואני לא יכולה לחשוב על משהו יותר טוב מלישון.

אולי לראות איזה סרט. יש כמה סרטים שלא ראיתי. אבל לא, עדיף לי לישון.

הכל משעמם לי ואני יודעת שאלו צרות של עשירים אבל בעצם אין לי שום דבר חוץ מהארגזים עם הבגדים והספרים שלי ואיזה 3000 בפלוס וזה לא מי יודע מה.

ושני חתולים, אסור לשכוח- שני חתולים.