הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

זרקתי את העיתון בזעף על האפשרות שהענקתי לה ועל הביצ'יות שקיבלתי חזרה, יום לפני הדד-ליין.

טוב נו.

אמא שלי אומרת שזה שאני לא עושה כלום עם הקרדינשלס שלי ועם הכישרון זה בעיה שלי.

בכל מקרה, אין לי מה לומר- הבחורה מוכשרת. אם כי הקטעים שלה בהעיר היו משמימים.

מתישהו צריך להשלים עם זה שהעולם ממשיך להסתובב גם בספירות מהן יצאת, כשאחת החברות שלך לשעבר תראיין את אחד מאהובייך לשעבר, ושניהם ידעו מה שידעו עליך אבל את כבר מזמן לא בתמונה. וחבר שלי אמר - אולי גם היא מזיינת אותו. ועיויתי פרצוף ושוב העפתי ממני את העיתון שנפל בטווח הראיה שלי.

שיהיה. העיר זה עיתון חריוני אחרי הכל.

אני הופכת חרדה יותר ויותר לעולם הצמחים.

אתמול מצאתי את עצמי שותלת חלקת קקטוסים בגינה של אנשים שמעולם לא פגשתי, תוך כדי זעקות חמס תכופות ובוכיות כל פעם שנדקרתי.

היינו במשתלה ושוב נכנעתי ליצר שהוליד רק צמחים מתים ועוגמת נפש והשקעתי 66 שקלים בקניית עציץ גדול ו-4 צמחים קטנים, עליים ומרנינים למראה, לעוד תקופת נסיון שאם ירצו אלי הפוטוסינטזה תהפוך למקור שגשוג וגאווה לכוחותינו.

קראתי בספר "צמחי הבית והמרפסת" (ואם תרצו גם האדניות) הוצאת 79' שלנו, איך לטפל בצמחים שקניתי. רק שניים הופיעו (קיסוס וקודן- go look it up) ונראה שהם צריכים תנאים שונים לחלוטין.

בלית ברירה החלטתי שהמקום שיועד להם מלכתחילה מוצלח דיו, ולכשתסיים אמי את מלאכת הכנת סלט האבוקדו המפרכת (אני חושבת שהיא מועכת שם אבוקדו כבר למעלה מ-40 דקות), נפנה למלאכת השתילה.

חלמתי שהחתול שלי פותח במגעים חברתיים עם חתולה מפוספסת בג'ינג'. תהיתי אם הם יזדווגו. היא היתה די מכוערת והרגעתי את עצמי בכך שבטח הגנים שלו ינצחו והגורים יצאו פרווניים. לא עברה במוחי החולם המחשבה שהוא מסורס וגם כך הוא לא יודע לקיים יחסי מין. כשהחתולות היו מתייחמות הוא היה מנסה, אבל זה לא עזר לו. הוא פשוט לא יודע איך. יש בריאים מגושמים מדי.

מטרידה אותי המחשבה שאני ואהובי לעולם לא נוכל לדור יחדיווא, שכן הוא אלרגי לחתולים.

בינתיים הדירה מתחתיו עומדת להשכרה ואני תוהה באם להכנס אליה עם שותפה. איזשהי שותפה.

חוץ מזה כרגיל, אין לי כסף, אין לי מוטיבציה וההיילייטים ביום- יום שלי הם רגעי הסמי-מדיטציה בחצי הערות, ומשחק בפלייסטיישן- אבל האחרון לא מספק במיוחד. אולי, כפי שאמר החבר של- "פלייסטיישן זה לא לבנות".