הִרְהוּרִים שֶׁבֵּינְתַיִם

זה הזמן היחיד שאני מול המחשב (רוב היום). בערב כשאני חוזרת הביתה אני כבר כ"כ תשושה שאני בודקת מיילים, עושה מבט לא מרוצה כי לא מגיע שום דבר מעניין ומכבה את כל האונליין ביפרים.

רק הקאזה ממשיך לרוץ. שלושה פרקים של גילמור מחכים אולי, לסופ"ש.

יש ברדיו עיבודים באנגלית לז'ק ברל. נחמד. שניים שאני מכירה מתיאטרון עושים ערב שאנסונים צרפתיים ביום שבת. צריך להיות משעשע.

אמיר לב החדש יצא. אני נטולת תקציב אז זה יחכה... מישהו אולי יקנה לי את זה במתנה...

אני מתחילה להתרגל ללו"ז החדש. לוחצים עלי מהפקולטה קצת על העיתון, ובצדק. אני לא מספיקה..

הופעה של ערן צור באוניברסיטה עוד שבוע. אני תוהה אם ללכת. נראה אם יהיה לי עם מי.

אני בוהה, אני שומעת רדיו בקול רם, אני אכין קפה ואתחיל לעבוד...