(מומלץ, למען ההקשר, אם מתחשק, לקרוא את הרקע ברשימה הקודמת... ממש פה מתחת)
אז את החדשות על אהוב חדש קיבלתי במכתבה שנחת אצלי ביום חמישי שעבר לפנות בוקר. כתבתי לה ביום שישי, לאחר שעות רבות וסוערות. מממ... אחרי שכתבתי את המכתב הארוך, בו איחלתי בכנות מכל ליבי אהבה ואושר גדול עם אהובה החדש, חשתי נינוח יותר... שלם ושמח בשבילה. וכן... ניסיתי מתוך תחושת ההשלמה והשמחה בשמחתה להמשיך בתוכנית ההתנתקות הרגשית שלי.
התחלתי לכתוב כאן, זו התחלה, לכתוב ולחשוב שוב בעברית... השתדלתי לא להקשיב לשירים שמזכירים לי אותה... הקשבתי לאלבומים ושירים שטרם הקדשתי לה בעבר (הקדשתי ושלחתי לה משך החודשים 250 שירים (mp3 ומילים)... השירים שהכי מרגשים אותי, רציתי לחלוק עמה את הרגשות והמחשבות שלי בדרך נוספת. רציתי לחלוק עמה את האהבה העצומה שלי למוסיקה). כשבמקרה נוגן ברדיו באוטו שיר שהזכיר אותה, ישר הכנסתי דיסק או החלפתי תחנה. יצאתי כמעט מדי לילה לברים, לאונג'ים והופעות. לראות, להקשיב, לנשום, לשתות. כשמחשבה נוגה עליה החלה להציף אותי השתדלתי חזק להסיט אותה ולחשוב מחשבה אחרת.
החזקתי די יפה מספר ימים. אך כל הזמן, עשרים וארבע שעות ביממה, אולי מלבד שעות השינה (לאחרונה לא זכורים לי חלומות), אני חש במאבק שמטלטל את הגוף. מרגיש כל הזמן... ומנסה להלחם ולהרגיש פחות.
אתמול לפנות בוקר קיבלתי מכתב... ראשון מאז המכתב ששלחתי. כחלק מהמאבק לא קראתי אותו, כשראיתי שהוא ממתין בתיבה, אחרי שחזרתי מלאונג' אי שם בת"א... קראתי דברים אחרים ונשכבתי לישון. הבוקר התעוררתי וקראתי את מכתבה. היא תיארה את סוף השבוע שלה... בו חגגה את בוב מארלי, את ה-Interpol בחיים, ואת החיים. לבסוף, בנ.ב כתבה משפט בודד בו היא מודה על איחולי הטובים, והוסיפה כי היא מעריכה אותם.
מהבוקר הוצפתי שוב בנחשול געגוע, זכרונות, הרגשות ורגשות מדוייקים, מסיטואציות שחלפו וממשיכות לנגן בפנים... שיחות, הליכות, שתיקות, קולות, צחוקים, ריקודים, חיבוקים, מגע, נשימות, ריח, טעם, דופק רך נרגש ונסתר... וכל כך הרבה דברים שחשבנו שנחווה יחד, ולא נחווה יחד... כן... אני מניח שזה המכתב שלה... שמאפשר לי להרגיש אותה קצת... סוף סוף, וגורם לגעגוע העז, שניסיתי להחניק בימים האחרונים, לפרוץ. והדפיקות האלה בראש שמהדהדות:
"יותר (יותר... יותר... תר... תר... ) לא (לא... לא... א... א... ) נהיה (נהיה...נהיה... היה... יה... יה)"
[אחת הנקודות שאני הכי אוהב בניו-יורק (ויש הרבה...). צילם: תום69]

[מפגש וגילוי אקראי המשנה חיים. צילם: תום69]

[סנאי קינקי בפארק (ובמלון...). צילם: תום69]
