גרמופון נאיבי .....:::::: נסיון להתחיל מחדש... טרי, רענן, סקרן ומלא תשוקה. אהבה ומוסיקה. ::::::.....

(מומלץ, למען ההקשר, אם מתחשק, לקרוא את הרקע ברשימה קודמת... אי שם מתחת)

אז שלושה שבועות אחרי שכתבה לי וורודת הלחיים מעבר לים, שיש לה מישהו אחר (ואני מימשתי ההבטחה ההדדית ובירכתי אותה מעומק ליבי והתרגשתי בשבילה), שלושה שבועות בהם המשכנו להתכתב בתדירות של שני מכתבים בשבוע (פעם הקשר היה יומיומי. שעות.), לפנות בוקר קיבלתי מכתב בו פירטה קצת על האחר. ה- boyfriend החדש. היא השתמשה במילה הזו. "boyfriend". הוסיפה כי מוזר לה להשתמש במילה הזו. לי קשה לכתוב אותה. הוא, הבר-מזל, החבר הראשון הרציני שלה... כך נראה. גם הוא גר די רחוק ממנה, כבר ציינתי בעבר שפגשה אותו בחופשה. אך הוא מתגורר הרבה יותר קרוב ממני, ומבחינות נוספות, בין היתר תרבות ודת,  זה הרבה יותר פשוט. לפי מספר השורות שקראתי, נראה שהוא ינסה לעבור לעיר שלה, ולראות מה יתפתח. אך עוד טרם המעבר היא תסע אליו פעם נוספת... לחגוג עמו את יום הולדתה המתקרב.

היינו אמורים לחגוג את יום ההולדת הקודם שלה. יחד. תכננו זאת תקופה ארוכה. ואכן היינו יחד. סוף סוף. אחרי חודשים של תכנון וכמיהה, מוקפים בעיר עתיקה, קטנה ונוצצת. רומנטיקה נשפכת בתעלות. יומיים לפני יום ההולדת, כשאנו סוף סוף יחד, היא אמרה לי שהיא לא מרגישה יותר. היינו שם יחד ביום ההולדת. תכננתי והכנתי כל כך הרבה. ואחרי שהיא אמרה שהיא כבר לא מרגישה, לא יכולתי לממש ולהעניק לה את כל שהכנתי. מפני שזה היה גורם לה לתחושת מבוכה, כשהרגשתה אלי השתנתה. ואני אוהב אותה. אז נתתי מה שיכולתי. התרגשתי בשבילה. ולא היה שמח ומרגש כפי שתכננו. היא היתה מרוחקת ומנומסת. וביום ההולדת הקרוב, היא תחגוג איתו.

ואני רוצה לדעת עליו הכל. ועליהם יחד. אני רוצה שתשתף אותי. אני רוצה להשתתף. אני רוצה לדעת איך זה התחיל בדיוק. כיצד הקשר התפתח. איך השיחות ביניהם. עד כמה הוא מצחיק אותה. מה היא מרגישה. מה הוא אומר שמרגיש. איך היתה הנשיקה הראשונה. והשניה והשלישית. שתתאר לי אותם לבד בחדר. במיטה. במסדרון. בבר. ברחוב. במועדון. איך הוא רוקד. שתתאר לי את המשך גילוי מיניותה. גילוי רגש אהבה עוצמתי שסוף סוף היא מתמסרת לו, לרגש. התחלנו כחברים טובים, פתוחים. סיפרנו הכל. התפתחה אהבה. וכעת כשיש לה את הקשר המשמעותי ביותר מבחינתה, עד כה, איני יודע כלום. אני סקרן. אני אוהב. אני מתרגש בשבילה ומאחל לה אושר ואהבה, גם בלעדי. ועם זאת, כל פעם כשאני חושב כיצד נהגה בי. את החום שהתחלף בצינה. וכל פעם מחדש מבין כי לא נהיה יחד. דמעות זולגות. וכשהן זולגות, הדבר הראשון שאני צריך הוא חיבוק. והחיבוק שאני צריך הוא חיבוקה. להתחבק איתה. להתחבק ולנשום. להתחבק long & strong. כי מעולם, לפניה, לא חוויתי חיבוק שכזה.

ואפילו אין לי שוקולד מריר לצידי... :)