גרמופון נאיבי .....:::::: נסיון להתחיל מחדש... טרי, רענן, סקרן ומלא תשוקה. אהבה ומוסיקה. ::::::.....

(מומלץ, למען ההקשר, אם מתחשק, לקרוא את הרקע ברשימה קודמת... אי שם מתחת)

כרגע סיימתי לשוחח עם וורודת הלחיים שמעבר לים. התקשרתי אליה פעם ראשונה אחרי למעלה משלושה חודשים. עד אז לרוב אני התקשרתי אליה, יותר נוח. מאז שנסעה לחופשת חג המולד והשנה החדשה למעשה לא שוחחנו, עד לפני מספר ימים, כשהתקשרה אלי, לפנות בוקר, לאחל לי יום הולדת שמח. ואני ישנוני, מרוגש, ומתגעגע - שוחחתי, הקשבתי והזלתי דמעות שקטות.

רציתי כל-כך להתקשר אליה משך כל התקופה, אני כל כך אוהב לשוחח איתה. תמיד יש לנו נושאים לשיחה, אין שתיקות, היא מרתקת, מצחיקה, מסקרנת... אני אוהב להקשיב לקול שלה. מנסה לחוש אותה דרך שפופרת הטלפון. שלחתי לה חבילה לחג המולד, השארתי לה הודעות רבות לכבוד השנה החדשה בטלפון הנייד. הסתבר כי שכחה אותו בביתה ולא טסה איתו לאי שם. מאז לא רציתי להכביד עליה... רציתי שתהנה בלעדי... וגם... כל פעם שהתקרבתי לטלפון כאב חד פילח בפנים. הקשר המשיך במכתבים מדי שבוע.

התקשרתי אליה היום לאחר שהתעוררתי. לרוב השיחות נעשו בשעת לילה שעון ישראל. כעת בבוקר, התעוררתי יחסית נקי ממחשבות עליה. כלומר, כשפקחתי את עיני ישר חשבתי עליה. כמו תמיד. אך המחשבות עדיין לא הספיקו להתבשל יום שלם בפנים. אז אזרתי כוח והתקשרתי.

היא ענתה בקול מתוק מעט צרוד... חמוד וסקסי... חגגה ושתתה כל סופשבוע, ישנה שעתיים. תפסתי אותה כשהיא היתה בדרכה למיטה. שוחחנו משך שעה. על הכל... לימודים, יציאות, היסטוריה מקסיקנית, הבדלי יחסים בנים בנות בישראל ליבשת הגדולה מעבר לים, היא נדבה מספר פרטים על הבויפרינד החדש. בר המזל, אותו תפגוש שוב עוד שלושה שבועות, ותחגוג עמו את יום הולדתה. בלעדי. סיפרה על ההתחלה שלהם יחד במהלך חופשתה.

כתבתי לה באחד המכתבים לאחרונה על הבלוג שפתחתי פה. לא אמרתי לה כי זה "בגללה\בזכותה", אך תיארתי לה שיש פה אותי. כפי שהיא מכירה אותי. הרבה רגשות, מודעות לבע"ח, מוסיקה בצדדים (שצריכה לקבל נפח גדול יותר, כפי שהיא בחיי), וסוגיות כלליות על אהבה וקצת מין. אמרתי לה שאחת הסיבות לכתיבה היא המטרה "להתחבר לשפה העברית" מחדש (אחרי שמשך שנה וחצי המחשבות והדמיונות המשמעותיים שלי היו בעיקר באנגלית).

וורודת הלחיים ההוללת הסתקרנה, במהלך השיחה, לדעת אם ישנה דרך בה תוכל לקרוא את שאני כותב. אם קיימת דרך לתרגם באתר. אמרתי לה שלא... אולי באמצעות תוכנות תרגום מסויימות. הוספתי שהיא יכולה לתאר לעצמה מה אני כותב. היא מכירה אותי.

מממ... אך אני לא בטוח, שהיא מודעת עד כדי כך, לאינטנסיביות שלה בחיי לאחר כל כך הרבה זמן שחלף מאז שעזבה.

כשעוד היינו יחד, אהבנו רחוקים, כבר כשעזבה את העיר הגדולה אמרתי לה תמיד:

"Your presence and your absence are so strong".

זה נכון. גם כשאהבה, וגם כשכעת לא.

השיחה היתה נעימה לשנינו, מסקרנת. גם לה אכפת ממני.

התרגשתי לשוחח איתה. סוף סוף. התגעגעתי כל כך.

מלבד מספר דמעות שקטות, התנהגתי יפה. :)

בסוף השיחה, לפני הנחת השפופרת, אמרתי לה "You Are Missed... I Love You".

לא יכולתי לעצור את עצמי.

[אני מרגיש מתוך החוטים]

יום נעים... :)