גרמופון נאיבי .....:::::: נסיון להתחיל מחדש... טרי, רענן, סקרן ומלא תשוקה. אהבה ומוסיקה. ::::::.....

(מומלץ, למען ההקשר, אם מתחשק, לקרוא את הרקע ברשימה קודמת... אי שם מתחת)

רוקדים יחד ברחבה הקטנה שבבר, שותים, מתקרבים, רוקדים... מתקרבים עוד קצת... אני מביט בפניה ממש קרוב... וחושב לעצמי "ואוו, זה באמת עומד לקרות?"... אני מביט בה מקרוב בעיניים נרגשות ואוהבות... מביט... מתבייש קצת... רוקדים... מתקרבים... היא מזיזה את פניה היפות סנטימטר נוסף לעברי. סנטימטר היסטורי. אני מרגיש את שפתיה נוגעות בשפתיי. "ואוו!" אני חושב לעצמי, "אני מתנשק איתה!", "אנחנו מתנשקים!". שנינו יחד. חושב לעצמי שהשפתיים שלה כל כך רכות ונעימות. היא טועמת אותי, אני טועם אותה. אנחנו נושמים אחד את השניה. אני מתרגש. אני מרחף. אני מוצף. אני מאושר. כל כך נעים לי. אנחנו מתנשקים בפאתי הרחבה, מחובקים. נשיקות חדשות. ראשונות. אני מחייך המון. מחייך תוך כדי נישוק. מביט בעינייה המחייכות ופיה המחייך כשהיא מתנשקת איתי. היא נוטלת את ידי, אוחזת בה ולוקחת אותי לפאתי הבר, ליד הכניסה. שם מונחים מספר כיסאות. אנחנו מתיישבים זה מול זה, שקטים, מחוייכים, ברק מאושר בעיניים שיכול להבעיר את ניו-יורק כולה. מתקרבים ומתנשקים שוב, לאט... עדין... אוהב... תמים. אנחנו מנתקים שפתינו לרגע. אני מביט בה בשקט, מתרגש, ומתחיל ללטף את פניה עם ידי. הדאנס-בר הומה סביבינו. מביט בה בשקט ומלטף את פניה היפות. חש את פניה עם אצבעותי, מלטף בעדינות. מרגיש ואוהב את תווי פניה בקצות אצבעותיי. לחייה הורודות. מביט ומלטף את פניה דקות ארוכות.

מתנשקים שוב בישיבה, לאחר מכן שבים לרחבה הקטנה לרקוד. ולהתנשק. ולהתחבק חזק. אחרי זמן מה אנחנו עוזבים את הבר, יחד, יוצאים אל אשמורת הלילה השלישית של עיר הגדולה, הולכים נרגשים ומחוייכים שלושים בלוקים, משוחחים בחיוך כל הדרך, עד שמגיעים אל המלון בו היא שוהה. אני מלווה אותה למעלה אל חדרה. נפרדים במסדרון, פרידה ממושכת, בנשיקות אוהבות עם תשוקה תמימה שמדי פעם מוחלפות בחיבוק חזק וארוך, חיבוק מלא חברות ואהבה. נושמים אחד את השני בחיבוק. לעיתים תוך כדי התנשקות אני פוקח את עיניי, כשאנחנו הכי קרובים שאפשר, להביט בה מנשקת אותי. כל כך קרוב. אני מחייך. נשיקות עדינות מרפרפות... ונשיקות סוערות, מלאות תשוקה, חוקרות וסקרנות. נושמים אוויר אחד. אפים, שפתיים, לשונות, ידיים, רגליים, גוף. נתמכים אחד בשניה ובקירות המסדרון. בהפוגות בין הנשיקות אני מפטפט בהתרגשות כמה היא מדהימה. היא צוחקת ומשתיקה אותי בשפתיה.

אחרי דקות ארוכות ונצחיות במסדרון, יחד, לבסוף היא נכנסה אל חדרה, הבטתי בה כשסגרה את הדלת עד שנעלמה. אני פסעתי נרגש ומרחף כפי שלא הייתי מעולם אל עבר המעלית. ירדתי ללובי. יצאתי אל הלילה של העיר שאני כל כך אוהב, התהלכתי באוויר מעל המדרכה, מאושר, מרוגש ואוהב אל עבר מיטתי, עשרה בלוקים ממנה. חשבתי לעצמי איזה כיף שאראה אותה בבוקר, ונהיה יחד ימים. ואוו.

ממש ברגעים אלה, ורודת הלחיים חוגגת בעיר הגדולה. מהעיר הגדולה שלה, היא טסה עם חברים לחופשה קצרה אל העיר הגדולה שלנו.

ישר שנחתה בניו-יורק שלחה לי הודעת טקסט " (: I'm in NYC now". העיר מזכירה לה אותי.

אני כמה ללכת איתה ברגל, לחצות את ניו-יורק, מהסוהו לסנטרל פארק בלילה. ללכת לצידה ולדבר. להריח אותה כשהיא הולכת לפני. להביט. זה לא יקרה בקרוב... :(

[Park Central Hotel לעולם לא יהיה סתם מלון]

טוב... אז ברשימה חדשה זו, הפותחת חודש זה, רשימות מן החודש שעבר יעברו לארכיון, אתם מוזמנים לדפדף, לקרוא ולהגיב אם מתחשק. :)

אז נתחיל עם תקווה לחודש נפלא!

סופשבוע נעים ופרוע! :)