גרמופון נאיבי .....:::::: נסיון להתחיל מחדש... טרי, רענן, סקרן ומלא תשוקה. אהבה ומוסיקה. ::::::.....

סצינה בשחור לבן.

צילום חוץ ע"י מצלמה מרחפת. 

כנסייה שלווה. בחור צעיר מתקדם בנחישות אל עבר הכנסייה.

צילום פנים ממרכז הכנסייה לכיוון דלת הכניסה.

דלת עץ כבדה נפתחת. רגליים פוסעות פנימה בבטחון. נעצרות לאחר שלושה צעדים.

צילום פנים מכיוון הכניסה אל תוככי חלל הכנסייה.

בחור עומד בגב זקוף. חרב סמוראי תלויה על גבו.

יד החלטית משחררת את החרב. צלצול בוהק מהדהד בחלל הכנסייה. החרב מונפת אל על.

צעקה נשמעת מאחד הספסלים.

שישים וארבעה מתפללים טמילים, מחציתם ילדים, מסובבים ראשם אל עבר הכניסה.

הסמוראי מתחיל להתקדם אל עבר מרכז הכנסייה.

צילום מתקרת הכנסייה.

הסמוראי פוסע למרכז הכנסייה, אל עבר ספסלי התפילה. החרב בידו, מונפת. מוכנה.

ילדים, נשים וגברים מנסים לברוח. חלקם נופלים כשנכשלים במרווח הצר בין הספסלים. צעקות בהלה.

אשה כבת ארבעים משוספת מדממת למוות. דם בצבע אפור כהה.

זעקות רמות. דמעות. הבעות מפוחדות. ילדים ומבוגרים מתחננים על נפשם.

יד גבר נכרתת. נוספים נדקרים. דם אפור כהה.

קאט!

האם סקיצה (די מרושלת אני יודע!) לתסריט ההמשך לשני חלקי Kill Bill והמבריקים של קווינטין טרנטינו?

לא! מדובר בידיעה. חדשות.

כשקראתי את הכותרת, והמשכתי לתוכן, הדהדו לי בראש סצינות מתוך "Kill Bill". מצמרר.

Kill Bill. כל כך אוהב את שני החלקים.

Kill Bill I צבעוני, אסטטי, מרהיב מבחינה חזותית, דמיוני, מטורף ואף מבדר, כמו משחק מחשב אלים וטוב.

Kill Bill II קודר, איטי, אסטטי, כואב, מצמרר, מרגש.

ואיזו אוזן מוסיקלית יש לקווינטין... הו!

אומה! את ה-Bride שלי! :)

["תתרכזי! את באימון, את לא יכולה לפנטז על תום כל שניה. אוף! אני מתגעגעת ויוצאת מריכוז!"]

["ואוו... החרב הזו כה יפה, סימטרית, קשיחה ונוצצת... אוף! גם היא מזכירה לי את תום! גרררר..."]

["תום, אני בדרך... התגעגעתי! במקום לכסח לביל ת'צורה, שמרתי את האנרגיות בשבילינו ללילה."]

שיהיה המשך יום מקסים... :)